תורתי - התורה, זה עליך
פרשת ויחי
בין יעקב ליוסף (מז, כח-לא) - יעקב בגיל 147 לאחר שזכה לשהות שבע עשרה שנים במצרים, בחברת משפחתו הגדולה, כולל בנו יוסף ושני נכדיו מנשה ואפרים. הוא קורא ליוסף כדי לצוותו על סדרי קבורתו ומשביע אותו שלא יקברהו במצרים אלא במערת המכפלה. ברכת מנשה ואפרים (מח, א-כב) - יוסף, מתבשר על כך שאביו יעקב נוטה למות והוא לוקח עמו את שני בניו ומתייצב למרגלות מיטתו של יעקב. יעקב מספר לו כי הקב"ה נתן לו נבואה על כך שעתיד אחד מבניו להיות לשני שבטים ויוסף מבין שהוא שיזכה לכך ולכן שני בניו, מנשה ואפרים, יכללו מעתה בין שבטי ישראל.
תקציר פרשת השבוע
פרשת השבוע - פרשנות קבלית
פרשת השבוע, פרשת "ויחי", העוסקת בחיי יעקב, היא הפרשה המסיימת את ספר בראשית. וכראוי לסיום ספר בתורה, נהוג להגיד "חזק" עם סיום הפרשה החותמת את הספר, עם הדמות שעל שמה אנו נקראים עם. היינו, יעקב, ישראל, שעל שמו אנו נקראים עם ישראל ובני ישראל. "חזק", שכן, עם כל סיום של פרשה, של חלק בחיים, עלינו להתחזק ולא להביט אחור אלא להביט קדימה, אל העתיד הטוב. העתיד החזק, שלתוכו אנו מגיעים מחוזקים ולא מביטים לאחור אלא קדימה. תמיד. אל המצב הבא, אל ההתקדמות הבאה. אל הזמנים שבתוכם מצויה העבודה הבאה שלנו בהתקרבות למקור בריאתנו. מקור, שאחד משמותיו הוא "חיי החיים" ושבהתדבקות אליו, אנו נקראים חיים. ללא דבקות בו, במקור, בבורא, חיינו, אינם חיים. שכן, אין הבדל בין "חייה" של אבן העשויה מאטומים, ובין חייו של אדם שגם הוא עשוי מאטומים אשר לבסוף, הופכים לצורתם המקורית.
התורה זה עליך - פרשנות חלק 1
עניינים שונים ומגוונים, אשר עליהם כתוב בפרשת "ויחי", מתארים לנו את סדר העבודה הפנימית של האדם שקורא את התורה כספר הוראות, הנוגע לגבי הלכי נשמתו, מתוך רצונו להגיע להשגת האמת והאושר שבחיים, באופן שהוא מעל התלות בחומריות ובגשמיות, שמהם ניזון הגוף. ואפשר להגיד בקיצור נמרץ, שמן הפרשה הזו אנו למדים כמו האמרה העממית, ש"הכל לטובה", כך שבאותה מידה שיוסף סבל ונעשה לו רע, הוא ראה את הכל לטובה והבין, שהכל נבע מטעם הבורא, לטוב ולא לרע. כלומר, שאין בו התרעמות כלפי הכוח העליון על כל מה שהוא סיבב לו ובדומה, אין לו גם רצון לנקום באחיו שזרקוהו לבור וגרמו לו עוול במשך שנים רבות.
התורה זה עליך - פרשנות חלק 2