הסיגד - חג רשמי בישראל לעבודת ה'

לא רבים יודעים זאת, אבל הסיגד, הוא חג רשמי במדינת ישראל והוא התקבל בשנת 2008 כחוק בכנסת. החג, הוא אחד מכמה וכמה חגים ומועדים שמקורם בקהילות ביתא ישראל, על פי ההלכה והמסורת שבע"פ שקדמו לימי חז"ל והותאמו למציאות החיים של היהודים בגלות סאמיאן (רכס של הרים בצפונה של אתיופיה).

חג הסיגד, המכונה גם "המהללה", מתרחש כחמישים יום לאחר צום יום הכיפורים ומועדו הוא ערב ראש חודש כסליו ובסיומו של חודש מרחשוון, תוך שהוא בא לציין את הזמן הזה, כיום של סגידה לבורא, כאשר הכינוי "מהללה" בא להבהיר שעניינו של החג הוא "תחינה, או "תחנון", בשפה האמהרית. עם זאת, שמו כחג ה"סיגד" מבטא את המועד דווקא כעת של סגידה לבורא עולם וכמו כן, הוא נקרא גם "יום הקיבוץ" - עמתה סו - שהוא הזמן בו מתקבצים היהודים בכדי לחגוג אותו, במועדו.

ישנן מספר מסורות לגבי נסיבות קביעת החג, אך רובן ככולן מדגישות כי הוא בהשראת העצרת שקיימו עזרא ונחמיה לחידוש הברית בין עם ישראל ואלוהיו בימי שיבת ציון, מתוך מטרה להגן על הקהילה ולשמר את זהותה בימים קשים של מלחמות, רדיפות והתבוללות וזאת, על ידי הסמליות של אופי החג המזכיר את השיבה למעמד הר סיני בזמן קבלת התורה.

חג הסיגד עניינו, על פי אותה מסורת, הוא חשבון הנפש הפרטי של יום כיפור, בו כל יהודי ויהודי נוהג, אך בתוספת הפן הציבורי שבמסגרתו מתקהלים היהודים ומכריזים על חידוש הברית עם הקב"ה ובתוך כך, מתפללים על הגדלת האמונה והמשכה ולכך נלווית גם הכמיהה לגאולה. כחלק מאותה מסורת, נהוג לחגוג את הסיגד על ראש הר גבוה תוך ציון חמש נקודות משמעותיות שבחג (על פי הרב שרון שלום מקהילת ביתא ישראל) והן:

• הזכרת מתן תורה וחיזוק הקשר של הציבור עם התורה

• חידוש הברית עם ה' כפי שעשו העולים בימי עזרא

• עידוד הקהילה לשמירה על הזהות היהודית והמצוות למרות הקושי והבידוד מיתר העם

• יום צום, חזרה בתשובה ותחינה לישועה משמים

• יצירת אחדות בקהילה

אתר משמעות החיים מאחל לכל קהילת ביתא ישראל ובכלל, לכל עם ישראל על כל קהילותיו חג סיגד שמח ומלא משמעות, מתוך איחוד ואחדות העם, כאיש אחד בלבד אחד, שנזכה לכל מה שהוא מסמל, ונהווה קהילה אחת מגובשת פה בארצנו.