"אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" - פסוק ל"ה, פרשת ואתחנן
"אמונה" בה', היא כל מה שחסר לנו בחיים האלו בכדי למצות אותם עד תומם, מסבירה הקבלה. עם זאת, אותה אמונה לא קיימת בנו, מפני שהבורא עצמו עשה כך, שהרי כתוב "אין עוד מלבדו", ולכן לא יתכן שדבר מה מתרחש במציאות ללא השגחתו. מכאן, שעניין אמונה, או חוסר אמונה, גם כן מקורם בבורא. היינו, שתפיסת המציאות מתוך נקיטת הגישה של אלוקות כאמור, פירושה הטלת האחריות כולה על הבורא בעצמו, כאותה ישות שממנה הכל נובע ובה, תלויה המציאות עצמה ופרטיה. עם זאת, מושג ה"אמונה" כפי שהוא מוכר לנו מחיי היום יום, הוא אינו המושג הקבלי המתואר בכתבי חכמת האמת, שכן, אמונה "סתמית" שיש לאדם בבורא..