ההיסטוריה, מוכיחה את קיום האלקים - עדות ממקור ראשון
אז... האם היה זמן כלשהו בעבר שנקרא "ימי הביניים"? האם הייתה תקופה כזו שנקראת "האינקויזיציה"? האם תרבויות שונות כגון רומי, יוון ואחרות אכן...
9 ביוני 2024

ברוכים הבאים לאתר משמעות
אתר משמעות, המקום לאנשים ששואלים את עצמם את השאלות החשובות בחיים. אתר משמעות החיים, הינו מרכז וירטואלי המשמש להסברה ולימוד נושא משמעות החיים ע"פ חכמת האמת, הקבלה, בגישה מדעית, ריאלית והגיונית לכל מעיין.
חודש מר חשון

מקור שמו של חודש חשוון, או כפי שהוא מוכר גם כ "מרחשוון", הוא בדומה לשאר חודשי השנה, שמקור שמם הוא מבבלית עתיקה. "מרחשון" הוא מהמילה האכדית "וַרְחֻ-שַׁמְנֻ", שפירושה: וַרְחֻ = יֶרַח, חודש; שַׁמְנֻ = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' הן עיצורים שפתיים, לעתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"ורחשמן" שהפך ל"מרחשון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'. או כפי שמסביר התלמוד בקצרה, ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל".

פרשת נח- פרשנות קבלית
התורה, מסבירה לנו חכמת הקבלה, היא תיאור של כל המצבים הפנימיים שהאדם עובר במהלך מסעו הרוחני להשגת הקשר עם הבורא. עם המציאות השלמה. ובהתאם לכך,כל הכתוב בתורה, הם שמותיו של הבורא, שבתכונותיו, נבדל מן החומרי, הגשמי והגופני. שכן, תכונות הבורא מסבירים המקובלים הן בניגוד למה שמוכר לנו מתחום העולם הזה, היינו, שאם בעולמנו האדם אך ורק רוצה לקבל לעצמו, הבורא לעומתו, תכונתו היא נתינה. ולא זו בלבד, אלא שהאדם, בניגוד לאל, כל העת זקוק לדבר מה ורוצה לקבל הנאה ולעומת זאת, התכונה הרוחנית היא שלמות וחוסר הזדקקות לדבר מה כלל. לכן מסבירים חז"ל שבכדי להגיע למטרת החיים, שהיא השגת האושר הרוחני מתוך קיום של קשר עם הבורא, עלינו להגיע לאיזון עם תכונותיו. ובמידה שבה נרכוש את היכולת להיתקן ולהשיג מצב של רצון לתת וחוסר צורך בקבלת הנאה.

כאן תוכלו להכנס ולעיין בספרי מקור ובספרי המקובלים, כגון התנ"ך, תהילים, תלמוד עשר הספירות ועוד
בחיבורו "הקדמה לתלמוד עשר הספירות" כותב הרב יהודה לייב אשלג - בעל הסולם - על מטרתו בכתיבת ספר "תלמוד עשר הספירות":

"בריש מלים, מצאתי לי צורך גדול לפוצץ מחיצת ברזל, המצויה ומפסקת בינינו לבין חכמת הקבלה, מעת חורבן הבית ואילך, עד דורנו זה, שהכבידה עלינו במדה חמורה מאד, ומעוררת פחד שלא תשתכח ח"ו מישראל".
התורה, מסבירה לנו חכמת הקבלה, היא תיאור של כל המצבים הפנימיים שהאדם עובר במהלך מסעו הרוחני להשגת הקשר עם הבורא. עם המציאות השלמה. ובהתאם לכך,כל הכתוב בתורה, הם שמותיו של הבורא, שבתכונותיו, נבדל מן החומרי, הגשמי והגופני. שכן, תכונות הבורא מסבירים המקובלים הן בניגוד למה שמוכר לנו מתחום העולם הזה, היינו, שאם בעולמנו האדם אך ורק רוצה לקבל לעצמו, הבורא לעומתו, תכונתו היא נתינה. ולא זו בלבד, אלא שהאדם, בניגוד לאל, כל העת זקוק לדבר מה ורוצה לקבל הנאה ולעומת זאת, התכונה הרוחנית היא שלמות וחוסר הזדקקות לדבר מה כלל. לכן מסבירים חז"ל שבכדי להגיע למטרת החיים, שהיא השגת האושר הרוחני מתוך קיום של קשר עם הבורא, עלינו להגיע לאיזון עם תכונותיו. ובמידה שבה נרכוש את היכולת להיתקן ולהשיג מצב של רצון לתת וחוסר צורך בקבלת הנאה.