חלוקה נכונה של פרטי המציאות, כפי שאנו יודעים, מובילה לסדר הנכון שלפיו אפשר לחיות את החיים, בהתאם למטרות שהם מציבים מולנו. ובפרשת "נשא", הארוכה ביותר מבין פרשיות התורה, ממשיך התיאור של החלוקה, ההתמיינות וההתפקדות של העם על פי שבטיו וצרכי עבודת המשכן. ובהתאם, כל שבט ושבט שבפרשה ועבודתו, כל אדם ומטלותיו - והאיחוד של כולם יחד מוצגים עבורנו, תחת סיפור התרחשות עם ישראל במדבר כביכול, אך עיקר העניין, הוא המציאות הרוחנית שבאדם, אז, כמו גם כיום. היינו, שהמדובר הוא במציאות שבה האדם מרגיש בתוכו ובפנימיותו כיצד הוא משמש בלבו משכן לבורא ולא על עניינים גשמיים. זאת אומרת, שכל המדובר בפרשה, בא לתאר עבורנו את החלוקה הפנימית של אותו מעמד קדוש בעבודת הבורא של האדם הפרטי, כמו בעם שלם.