ההיסטוריה, מוכיחה את קיום האלקים - עדות ממקור ראשון
אז... האם היה זמן כלשהו בעבר שנקרא "ימי הביניים"? האם הייתה תקופה כזו שנקראת "האינקויזיציה"? האם תרבויות שונות כגון רומי, יוון ואחרות אכן...
9 ביוני 2024

ברוכים הבאים לאתר משמעות
אתר משמעות, המקום לאנשים ששואלים את עצמם את השאלות החשובות בחיים. אתר משמעות החיים, הינו מרכז וירטואלי המשמש להסברה ולימוד נושא משמעות החיים ע"פ חכמת האמת, הקבלה, בגישה מדעית, ריאלית והגיונית לכל מעיין.
חודש טבת

חודש טבת, הינו החודש הרביעי ע"פ הספירה מזמן ראש השנה לעולם שחל בתשרי והוא החודש העשירי, כשמונים את השנה מניסן. כלומר, מזמן יציאת מצרים.
כתוב בספר יצירה: חודש טבת המליך אות ע' ברוגז וכו', וצר בהם גדי בעולם, וטבת בשנה וכבד בנפש. עכ"ל. ובנוסף, יש להבין את העניין שראש חודש טבת נופל דווקא בחנוכה.
המילה טבת מופיעה בתורה בפסוק (בראשית ו, ב): "ויראו בני האלוקים את בנות האדם כי טֹבֹת הנה". בספר "קרניים" כתוב: כי טֹבֹת מלשון טובה. ומובא שם גם: תקבר בשיבה טובה – ראשי תיבות טבת למפרע. כמו כן נאמר בפסוק עצמו טובה. נמצא, שחודש טבת הוא מלשון טובה. חודש טבת גם מוזכר בתנ"ך, במגילת אסתר: "ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחודש העשירי הוא חודש טבת בשנת שבע למלכותו".

פרשת בוא - פרשנות קבלית
רוחניות, על פי הקבלה לפחות, היא משחק מכור מראש. היינו, שממילא המציאות מכוונת אתנו אל הרוחני והכל ממילא נשלט על ידי אל אחד, הבורא, אשר ממנו מתפשטת הבריאה והמחשבה שבבסיסה ולנו, אין בחירה בדבר. שכן, המושג "אלהים", שהוא בגימטריה "הטבע", הוא מושג שכולל בתוכו הכל. אין דבר שחומק מתכנית הבריאה ומהשורשים הרוחניים. עם זאת, פה, זה עולם הענפים. התוצאות. עולם שבו תוצאה אחת מובילה לתוצאה הבאה ורק אנו בעיוורוננו, מכנים זאת בשם סיבות. זאת אומרת, שנדמה לנו לא פעם שמצב מוביל למצב וכו, אך זאת רק מפני שאנו לא ערים לכך שכל מצב ומצב בכל מקרה, הם תוצאה שהובילו לדבר הבא ורק אנו, חשים שאלו הן סיבות ותוצאות ולא כך הוא הדבר. הרוחניות, היינו המימד בו אנו חשים קשר לבורא ולשרש נשמתנו, זו הסיבה לכל.

כאן תוכלו להכנס ולעיין בספרי מקור ובספרי המקובלים, כגון התנ"ך, תהילים, תלמוד עשר הספירות ועוד
בחיבורו "הקדמה לתלמוד עשר הספירות" כותב הרב יהודה לייב אשלג - בעל הסולם - על מטרתו בכתיבת ספר "תלמוד עשר הספירות":

"בריש מלים, מצאתי לי צורך גדול לפוצץ מחיצת ברזל, המצויה ומפסקת בינינו לבין חכמת הקבלה, מעת חורבן הבית ואילך, עד דורנו זה, שהכבידה עלינו במדה חמורה מאד, ומעוררת פחד שלא תשתכח ח"ו מישראל".