rabash

רב"ש - רב ברוך שלום הלוי אשלג (1904 - 1991)

רבי ברוך שלום הלוי אשלג (מכונה גם הרב"ש; ז' בשבט ה'תרס"ז 22 בינואר 1907 - ה' בתשרי ה'תשנ"ב 13 בספטמבר 1991) היה אדמו"ר ומקובל, בנו בכורו וממשיך דרכו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, מחבר פירוש "הסולם" על ספר הזוהר. בין חיבוריו: "שלבי הסולם", "דרגות הסולם" ו"אגרות הרב"ש".

תולדות חייו

ברוך שלום הלוי אשלג נולד בוורשה שבפולין הקונגרסאית ב-22 בינואר 1907. בגיל תשע החל ללמוד אצל אביו והצטרף אליו בנסיעות לרבי מפוריסוב ולרבי מבעלז. בגיל שלוש עשרה (1921) עלה עם משפחתו לארץ ישראל והמשיך את לימודיו בישיבת תורת אמת של חסידות חב"ד בירושלים. בגיל שבע עשרה הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב יוסף חיים זוננפלד והרב יעקב משה חרל"פ הרב אשלג לא רצה להתפרנס מלימוד תורה ולכן במשך מרבית חייו עסק בסלילת כבישים, בנייה, פקידות ועוד.
הוא ליווה את אביו בנסיעות ומילא שליחויות עבורו. כאשר היה אביו חולה העביר שיעורים במקומו. בעקבות מחלוקות שפרצו על זכויות הפצת ספר הזוהר עם פירוש "הסולם" של אביו, עזב הרב אשלג את הארץ לתקופה של שלוש שנים שבהן שהה בעיקר בבריטניה. מסר שיעורי קבלה רבים בגייטסהד ועוד. למרות שלימד קבלה, השתדל כמו אביו ששמו לא יפורסם בתור מקובל. אשתו, פייגה, מעידה כי אפילו שכניהם לא ידעו שהוא מלמד את תורת הנסתר.
מסוף שנות השישים והוא החל ללמד קבלה בחוגים נרחבים יותר. הוא נהג להגיע לכל מקום שבו הייתה דרישה ללמוד קבלה. בין היתר נסע דרך קבע ללמד בחברון, טבריה וירושלים.
בשנת 1976 הרחיב הרב אשלג את בית מדרשו. החדר בביתו הצנוע בבני ברק, הפך לבית כנסת רחב ידיים אשר נבנה ברחוב חזון איש בבני ברק. הוא עצמו עבר להתגורר בקומה השנייה של הבניין. מדי פעם נהג לנסוע לטבריה להתבודדות.
בשנת 1983 הצטרפו כארבעים תלמידים חדשים. כדי לזרז את השתלבותם בקבוצה החל לכתוב מאמרים, המתארים את דרך ההתפתחות הרוחנית הרצויה לדעתו. משנת 1984 נהג לכתוב מאמר מדי שבוע ולפרסמו בין תלמידיו. ברבות הימים אספו תלמידיו את כל אותם מאמרים שכתב ואגדו אותם לסדרת ספרים בשם "שלבי הסולם". בין היתר שמעו בסוף ימיו את שיעוריו אמן הזכוכית ג'רמי לנגפורד, האלוף (לימים) אביחי מנדלבליט והזמר דני גולן ("צמד דרום").
בכ"ט בסיון ה'תש"ן 22 ביוני 1990, נפטרה אשתו. בחנוכה ה'תשנ"א, כשנה לפני מותו, נישא בשנית לפייגה לונץ והוא בן 84, באומרו: "עניין החתונה אצלי אין בו דבר מלבד רוחניות, ולפיכך לא אנוח ולא אשקוט עד שאמלאו".
נפטר בערב שבת תשובה, ה' בתשרי ה'תשנ"ב, ונקבר בהר המנוחות בירושלים. 
 
גישה נכונה ללימוד
 
הרב ברוך אשלג סבר כי קיימים שני מרכיבים בעלי חשיבות מכרעת בדרכו הרוחנית של האדם. ראשית, עליו למצוא את הסביבה שתקדם אותו בצורה הטובה והמהירה ביותר לעבר "השוואת הצורה" לבוראו. שנית, על האדם לדעת כיצד לגשת נכון ללימוד הקבלה כדי שלא יבזבז את זמנו לריק. לאחר שעמדנו על המרכיב הראשון בסעיף הקודם, ניגש עתה לבאר את המרכיב השני. המקובלים לאורך הדורות סברו כי בזמן הלימוד מאיר על נשמת האדם "אור מקיף". כדי לקבל את אותו אור לתוך נשמתו כל שעל האדם לעשות הוא לרצות שאור זה יכנס לתוכה. או במילים אחרות, לרצות לחוות את המצבים עליהם כותב לו המקובל, מחברו של הספר. עם זאת, זהו תהליך מורכב הדורש זמן ומאמץ ניכר מצד הלומד, מכיוון שעליו להגיע ל"תפילה", קרי לגבש רצון שלם לגילוייה של המציאות העליונה.
עיקר הדגש במשנתו של הרב"ש אינו מושם על הבנתו של החומר הנלמד, אלא על רצונו של האדם. ברגע שבו האדם מגיע למידה שלמה של רצון להגיע לרוחניות, זו נפתחת בפניו והוא מגלה את העולמות עליונים שמתאר מחברו של הספר.
בספרו שמעתי מתאר הרב"ש את שלושת התנאים להגיע ל"תפילה" אמיתית, קרי לרצון שלם להגיע לרוחניות:
"יש ג' תנאים בתפילה: א) להאמין שהוא [האל] יכול להושיע לו... ב) שכבר אין לו שום עצה, שמאי שהיה אפשר בכוחו לעשות כבר עשה, ולא העלתה רפואה למכתו. ג) שאם לא יעזור לו, טוב לו מותו מחייו, שעניין תפילה הוא ע-אבודה שבלב. שעד כמה שהוא בבחינת אבוד כך גודל התפילה..."
(ברוך שלום הלוי אשלג, שמעתי, מאמר רט', עמ' קצג'-קצד') 
ספריו
 
הרב ברוך שלום התנגד בחייו נחרצות לכך שידפיסו פרשנות שלו על כתבי אביו, בהסתמכו על דברי אביו "שכל מעיין בינוני יכול להבין דברי" (הקדמת תלמוד עשר ספירות) וכן מתוך חשש שהעניינים יגיעו לאנשים לא הגונים שישתמשו בחכמת הקבלה כדי להרוויח ממון. תלמידיו הוציאו מתורתו לאחר פטירתו, באמרם שאין מדובר בפרשנות על כתבי אביו אלא בהפצת חכמת הקבלה בשפה פשוטה בקרב העם.
  • ספר "שמעתי" – מחברתו שבה רשם את דברים ששמע מאביו בלימוד משותף. הספר מכיל מאמרים המתארים את המצבים הרוחניים שעובר האדם בדרכו. לפני מותו הוריש הרב אשלג את המחברת לתלמידו מיכאל לייטמן, וזה הוציאה לאור שלוש שנים מאוחר יותר. מקור השם הוא הכיתוב שרשם הרב ברוך על כריכת המחברת. במהדורה השנייה והלאה נוספו "ניגוני העולם הבא" – תווי הניגונים של 15 מהניגונים שחיברו הרב יהודה לייב הלוי אשלג ובנו הרב ברוך שלום.
  • אגרות הרב"ש - אגרות ששלח לתלמידיו בזמן שהותו בחוץ לארץ. באיגרותיו הוא עונה על שאלותיהם בנוגע לדרכם הרוחניות, עומד על המשמעות הרוחנית של חגי ישראל על פי הקבלה ועוד.
  • דרגות הסולם – ספר בן שני כרכים המורכב בעיקרו מרשימות שכתב כהכנה למאמרים או כתשובות לתלמידיו.
  • שלבי הסולם – חיבור בן חמש כרכים המאגד בתוכו את כל מאמרי הרב"ש אשר נכתבו בין השנים 1991-1984. בחיבור זה פורס הרב ברוך בצורה מקיפה את יסודות משנתו, החל מעבודת האדם בקבוצה, המהווה את עיקרון היסוד במשנתו, וכלה בפירוש קבלי על התורה כאלגוריה לדרכו הרוחנית של האדם.
 

בספר זה נאגדו אגרות רבות שכתב הרב"ש (הרב ברוך שלום אשלג) לתלמידיו. 

אגרות אלו ש ונה על שאלותיהם בנוגע לדרכם הרוחניות, עומד על המשמעות הרוחנית של חגי ישראל על פי הקבלה ועוד. 

igrot

 

 

מאמרים ורשימות דברים מאת כ"ק האדמו"ר המקובל האלוקי רבי ברוך שלום הלוי אשל"ג זצוק"ל, שרשם מפי קדשו של אביו קדוש ישראל ציס"ע האדמו"ר המקובל האלוקי רבי יהודה לייב הלוי אשל"ג זצוק"ל, מחבר פירוש "הסולם" על ספר הזהר הקדוש.

סדרת ספרים זו מאגדת בתוכה את כל מאמרי הרב"ש אשר נכתבו בין השנים 1991-1985. המאמרים מתארים את שלבי ההשגה הרוחנית ואת המצבים אותם האדם עובר בשלבי ההכנה המכשירה אותו להיכנס אל העולם העליון.
המאמרים מסודרים לפי חומשי התורה וכוללים פירושים והסברים רחבים לפנימיותה של תורה, לעבודה הרוחנית, ועוד.

shlaveyHasulam

 

 

בין הספרים וכתבי היד שהיה לומד בהם רבי זצ"ל, הייתה מחברת מיוחדת עליה היה כתוב "שמעתי". ממחברת זו לא מש, ולכל מקום שנסע, נטל אותה עימו ועיין בה עוד ועוד.
בהיותו על ערש דווי, בשעת לילה מאוחרת, הגיש לי לפתע את המחברת ואמר לי בזו הלשון: "קח את המחברת ועסוק בה." למחרת לפנות בוקר, בהותי סמוך למיטת חוליו, עלתה נשמתו הטהורה לגנזי מרומים.
המחברת מכילה אוסף מאמרים מאת בעל הסולם זצ"ל שכתבם רבי זצ"ל מפי אביו מיד לאחר אמירת הדברים. עקב יייחודיותם שמרנו עח סגנון השפה המדוברת הנהוגה במאמרים - אותם שתה רבי בצמא ועליהם השתית את יסודות תורתו.

shamati