שאלה

מה הכוונה שבני האדם צריכים לגלות את הבורא באמצעות הקשר ביניהם? אני שומע על זה הרבה, לא מבין וגם האמת, לא מגלה שום דבר ובטח שלא בורא בין בני האדם, אלא אולי ההפך אפילו. זה נשמע לי נוגד את מה שכתוב פה

משמעות החיים: הנושא מורכב. לעיתים נדמה לנו שאנו שואלים שאלה מאוד פשוטה אך אין זה כך. לכן, יהיה מסובך להעביר בתשובה אחת קטנה, נושאים שלמים הנוגעים לשאלתך ונמצאים בכתבי הקבלה. עם זאת, ננסה לענות דרך פה בקצרה על השאלה: קשרים שבין אוביקטים במציאות, הם מעין שם אחר לאותו "דבק", המדביק בין האוביקטים. כלומר, כל סוג של תפיסה במציאות, כלומר, איטראקציה עם אוביקט נוסף, פירושה העברת סוג מסוים של כח ממשי מאוביקט לאוביקט. קשר, חייב להיות תחלופה של מטענים בין שני אוביקטים. גילוי הכח הגורם לקשר בין בני האדם ואף לחוסר הקשר שביניהם פעמים רבות, נקרא גילוי הבורא. כלומר, במידה שבה האדם פוסע בדרך הקבלה מתוך רצון להיות במצב רוחני של הרגש הזולת, כך הוא יגלה אט אט את הדבק כאמור כגילוי אך תחילה, כהסתרה. ומכיוון שתחילת הדרך היא גילוי של הסתרת הבורא, הדבר בא לידי ביטוי בצורת תחושות שליליות. כלומר, ההרגשה של ההתנגדות לרעיון ולרוחניות, שעליה מדובר בקבלה, זוהי התקוממותו של הרצון לקבל שבאדם ששואל כמו שכתוב "מי ה' אשר אשמע בקולו"? ו "מה העבודה הזאת לכם"?- שאלות של רשע - ורשע, נקרא הגוף. וכשהאדם משתדל יותר ויותר לקרוא בקבלה ולרדת לעומק הרעיון ולהתייחס אליו, כך הוא מנצח את הגוף ושאלותיו ויוצא למימד רוחני וההסתרה הופכת לגילוי