שאלה

אני קוראת את כל המאמרים שלכם ולומדת דרך המייל את החומרים שלכם ומאוד נהנית אבל אני מרגישה שהגישה של מציאת משמעות החיים שלנו דרך הקבלה היא לא דבר פשוט ולא פעם אני מוצאת את עצמי מבולבלת וחשה כיצד הידע החדש מתנגש לי עם כל הידע הישן. אחת הדוגמאות לכך היא בעקבות מאמר שקראתי פה על נושא חינוך ילדים לפי שכר ועונש ולא ממש הבנתי, האם עלי להעניש את הילדים שלי או לא? (עדנה)

משמעות החיים: עדנה, קודם כל תודה שמוצאת את עצמך באתר ועוד יותר תודה על השאלה המפורטת והכנות. יש משהו בדברייך, שכאשר אדם מתחיל ללמוד את חכמת הקבלה ברצינות, הוא מרגיש לעיתים כיצד היא מתנגשת כפי שאמרת, עם הערכים הקודימים של חיינו. אך ככל שתלמדי ותעמיקי בחכמת האמת תגלי את הסיבה לכך: הדרך הרוחנית, מובילה את האדם לגילוי האמת בחיים - אשר טרום גילויה, האדם נחשף לשקר שבו הוא חי. כלומר, לימוד הקבלה, מתחיל להאיר לאדם את הערכים האמיתיים בחיים ולכן בדרך כלל, הוא חש כיצד דרכו הנוכחית קמה ומתקוממת כנגד הדרך החדשה, הרוחנית. מעבר לכך, בקשר לשאלתך על חינוך הילדים לפי שכר ועונש: במאמר החטא ועונשו שמתפרסם באתרנו, מוסברת דרכו של הטבע באופן כללי בהתנהגותו כלפינו. וכמו שאנו רואים, המציאות כולה מתגלה לעינינו בצורת חוקים ומידת האיזון שלנו מולם. כלל שנהיה מאוזנים אל מול חוק, כך נרגיש את המציאות ברמת "הרגשה טובה" וככל שלא נהיה מאוזנים, נחוש ברע. כמו אדם שקופץ לפני רכב ועובר על עקרונות שבטבע, או אדם הקופץ ממקום גבוה ונחבט בקרקע בעקבות חוסר האיזון עם כוח המשיכה. כלומר, תחושותינו הרעות מקורן בחוסר האיזון שלנו אל מול החוקים והעקרונות ההכרחיים של המערכת ואלו, מתגלים אלינו במידת איזוננו מולם וזו עובדה. אנו לא יכולים להגיד לך שתענישי את ילדייך או לא. מה שכן אנו יכולים להגיד הוא זה: שכר ועונש ובעיקר חטא ועונש, הם דרכו של הטבע. וכאשר ילידנו מתנהגים לא נכון, אולי יש מקום לעיתים להענישם על מנת לחנך אותם להכרת החיים האמיתיים. ובחיים האמיתיים, האדם צריך לדעת להיות מאוזן אל מול המציאות שנגלית מולו. הבעיה היא שאנו, שברובנו מקולקלים, אנו מענישים את הילדים לא על מנת לחנכם להכרת חוקי הטבע כגון שכר ועונש, אלא אנו מענישים לא פעם עקב כעסנו האישי. והכעס האישי והמעבר לחינוך אמיתי של הילדים יתרחש רק כאשר הורים יחשפו מעט יותר אל מדעי הקבלה ויתקנו את יחסם לעולם ותחילה, אל ילדיהם. אנו צריכים לחנך את הילדים ולא לפעול באופן אימפולסיבי של ענישה שכל מהותה היא בגלל כעסנו ומרמורנו. הורה שהולך בדרך התיקון, חש בצער האמיתי של ילדו ומסוגל להענישו כאשר צריך, מתוך ההבנה של טובת הילד על אף הצער שבנתינת העונש. חינוך בדרך שכר ועונש באופן מחושב ונכון, לטובת הילד וכיוונונו להכרת המציאות הנכונה, היא שיטת החינוך הנכונה באופן כללי אך הנושא הוא עמוק ורחב ויש דברים רבים להסביר בו. מעבר לכך, אנו לא ממליצים על שום נתינת עונש גופני או אלים מסוג שהוא כולל הפחדות וכדומה. מקווים שענינו