המהפכה הרוחנית

שני, 05 אוקטובר 2015 21:12

מחג האלקים והלאה, אל האינסוף

  שמיני עצרת, מסביר "ילקוט שמעוני", הוא חג האלקים. וחג זה, שנחגג ביום השמיני, שלאחר שבעת ימי סוכות, אכן מסמל בדומה לספרה 8, את האינסוף שקיים במציאות הרוחנית. זו, שבמידת תיקון תפיסת המציאות שלנו, כך יש לנו יכולת לחוש בה. לא מן הסתם יש דבר מה נוסף אחרי ה 7 ואחרי השבת. שהרי שבע, הוא מספר השלמות כפי שבעת ימי בראשית, שמתקיימים אצלנו אף כימי השבוע הגשמיים. אלו, שאחריהם מגיע תמיד עוד שבוע ועוד שבת, עוד חג ועומד מועד. עם זאת, מסביר "שמעוני", דווקא חג שמיני עצרת, מסמל את מה שמעל ה7. אם באופן זמני של מועד בתשרי החוזר על עצמו כביכול מדי שנה ואם מבחינת גישתנו, לחיים. או לפחות זו, שאנו אמורים לטפח. כי המטרה שלו, של הבורא, היא…
  כפרה, מסבירים חכמי הקבלה, היא מילה המתארת את עבודת הכהן בבית המקדש, בבואו לכפר בידיו על המזבח. שכידוע, ביום הכיפורים, בזמן בית המקדש, הוא היום בו היה נכנס הכהן הגדול אל קודש הקודשים ומבצע את מלאכות המזבח, בכדי שיסלח לעם על עוונותיהם. בכדי שתבוא עלינו, עם ישראל, הכפרה. היינו, אותה מחילה וסליחה שמעבירה את החטאים, שנעשו בזדון או בשגגה, אל מחוץ למציאותנו. מחוץ למצפוננו. והכי חשוב, שביום זה אף נמחקים העונשים שכביכול היו מגיעים לנו, לפחות לפי אמונת רבים מעמנו. ולכן, בפעולה זו של כפרה על המזבח, מונצח שמו של מועד היום, עת הסליחות, כאותו שלב שבו אנו מתכפרים ומתנקים מעברנו ופוסעים אל המצב הבא שלנו. זה, שיובילנו אל השנה שהגיעה ובאה. "וְהָיְתָה זֹּאת לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם לְכַפֵּר עַל…