שני, 08 ינואר 2018 07:34

זה הכל חזרה גנרלית

אחד הסממנים העיקריים ככל הנראה של תקופה זו, ושל השנים האחרונות בפרט, הוא אותו רצון הולך וגואה של יותר ויותר אנשים, מכל מין ומגזר שהוא, להתפרסם. כלומר, לרצות להיות מוכרים, ידועים, להיחשב כ"סלבס", ולא להיות ככל אדם אחר, בלתי מוכר לכאורה. שכן, המפורסם, זה שמכירים אותו, לא משנה מאיזה תחום ואם לטוב ו/או לרע, הוא סוג של "מורם מעם" בזמנים אלו שבהם אנו חיים. לא פעם, אדם שכזה, אף ללא כל כישרון אמתי, יכול להתפרנס ולהרוויח את לחמו ולו רק מעצם היותו "ידוען", שהרי מבחינת היכרות הציבור אותו, יש לו יכולת "למכור". ויכולת זו, היא שמזינה שוק עצום של דרושים ודרושות, הקשור בפנים של מוכרים ומוכרות, בכדי להכניס עוד ועוד כסף. וכמובן שעניין זה הולך יד ביד עם האינטרס של מי שרוצים שיראו את פניהם כמה שאפשר ושיזכרו את שמם כמה שיותר. 

בטרום עידן הטכנולוגיה, או יותר נכון, לפני התפתחותה לכדי מה שהיא, זה היה שונה. לא היה קל להיות מוכר וידוע ובעצם, היה לכאורה לא פשוט להתגלות כבעל כישרון יוצא דופן, שעולה על כישרונם של אחרים על מנת שיראו אותך או ישמעו עליך, בתקשורת ובציבור. עם זאת, ככל שהיכולת של כל אחד ואחד לחשוף את עצמם החלה להתפתח כשבמקביל, החלו השינויים האדירים ברמה הטכנולוגית, אנו מוצאים עצמנו בקיצור נמרץ, בעידן אחר. בזמן, שעד לא מזמן כמו היה לקוח מסרטים בידיוניים בשחור לבן, והיום המציאות, הפכה לכל אותם הסרטים של אז. וכל זאת, כאמור, כולל בתוכו גם את כל אותם כוכבים וכוכבות, שמדברים אלינו, מראים עצמם, מבדרים אותנו, שרים לנו ומשחקים בפנינו, ולו רק כדי שנדע מי הם יום למחרת והם ייחשבו מפורסמים. מוכרים. זה, הרצון השולט בתקופה הנוכחית, וכבר מזה זמן. 

ועדיין, עם כל השטחיות של העסק, הרדידות של הדבר וכל אותה גאיה לקראת כך שאין מי שפניו לא יימצאו אי שם במנוע החיפוש של גוגל, שכן, המחשב איפשר כבר לכולנו להיות מוכרים בקנה מידה מסוים כזה או אחר, עדיין כל זה הולך לאנשהו. זה יקרה כמו שזה קרה בכל תקופה אחרת באנושות. כשמגיע הזמן שהכל ממוצה ולעוס, כשהכל ברור וידוע ולא מעניין, זזים לשלב הבא. שעמום, לא פחות מכסף, הוא שמניע גם כן למערכת. ובכל זאת, כשמנסים לתהות לאן העתיד הולך, לפחות על פי בחינת התקופה כזמן של גאולה, הרי שברור שהכל מכוון מלמעלה. הכל, הוא כמו חזרה גנרלית המכינה אותנו לקראת ה"מופע" האחרון שבו נחזה, כאשר כבר לא נאמין שיש איזה משהו בעולם, שעוד יכול להוציא אותנו ממצבנו. מהשעמום, מהרצון להיות מוכרים ובכלל, מלנסות למצוא משמעות בחיים.

לפיכך, אין לנו אלא לצפות שנזכה לסיום כל ה"חזרה" הזו כמה שיותר מוקדם במהרה בימינו לחזות, לראות ולצפות בדבר האמתי והראוי שיהיה בעל שם, משיח צדקנו, אמן. הוא, ההופעה שכולנו מתכוננים אליה, שבסופה ההדרן גם, אשר לו אנו מצפים כעם אלפי שנים

השאר תגובה