חמישי, 13 יולי 2017 12:39

תקרא לי עם!

מי ששם לב לאחרונה לשלטי החוצות, בוודאי הבחין בקמפיין הנושא את הסלוגן "הגדרות זה של פעם", מבצבץ מידי פעם מאיזה שלט מואר. שם, בפרסומת הגדולה, ניתן לראות שחקנים שונים המציגים דמות שכביכול "יוצאת דופן", מה שנקרא (בשפה העממית) בחברה הישראלית, פעם "פריק" פעם "היפסטרית" וכו. הם, קוראים לנו משם, מהשלטים, "לצאת מהקופסא". ולמה? לא בגלל שלמישהו באמת אכפת מכך שיש גזענות, או  סטיגמות בלתי רצויות וכדומה, אלא כדי שנהיה חלק מבנק כלשהו בעצם. זו המטרה. שכן לדבריהם כווווולנו, ללא יוצא מן הכלל נחשבים שווים שם במקום הזה, באותו הבנק החדש שהם מפרסמים. אך זו לא הייתה כמובן פרסומת נוספת עבורם מטעם אתר "משמע!", אלא רק קדימון למי שחשב שמטרת פרסום החוצות נועדה כדי לקדם ערכים חברתיים מסויימים, כאלה ואחרים. אז לא. היא נועדה לשם מטרת רווח, כדרכן של פרסומות, כידוע.

ובכל זאת, בלי להתייחס לעומק לעניין זה שהערך משמש לעשיית כסף, במקום שכסף ישמש לקידום ערכים, ניתן כן להתייחס לסלוגן עצמו כדורש תגובה. שהרי אכן, יש בישראל בזמנים האחרונים, ניסיונות להחדיר ערכים או עקרונות שונים ומגוונים, ביניהם אותו הערך לפיו "כולנו שווים" או במילות המפרסם, "הגדרות זה של פעם". ובלי לחקור לעומק מידי, ניתן בנקל לראות מהיכן צמח עניין זה שהתפתח עם הזמן והאינטרנט. היינו, אותו העניין, המתייחס אל כולנו כבני אדם, כביכול ללא הבדלים. זה, די קרה בזכות ה"מהפכה הגאה", שאינה דוגלת במגדר. שכידוע, מי שאינו בטוח במיניותו, היה מעדיף שלא להיקרא זכר או נקבה אלא אדם. כמו כן, מי שנקרא הומו או אותה שנקראת לסבית, יצאו למאבק הידוע שאין זו בושה להיות בעל נטיה שונה שכן, כולנו שווים (גאווה). ובהתאם, גם ליוצאי הדופן, מגיעים הזכויות של "הנורמלים", כלומר של הסטרייטים. אלו, שיכולים להתחתן כדת וכחוק, להביא ילדים לעולם, לדעת לאיזה סוג של שירותים לפנות כדי להתפנות ובעצם, זו תמצית המהפכה הגאה. החדרת התובנה הנ"ל, אך אשר המשיכה והתגלגלה כאמור למה שהיא התגלגלה, לטובה ולרעה.

לטובה, כי סטיגמות והחרמת אדם מכל סיבה שהיא הקשורה בזכויות יסוד בסיסיות, היא אינה דבר נכון והיה צורך בשינוי ותיקון. לרעה, מפני שממקור זה גם צמחה אותה טעות שמנסים להכתיב לנו כחברה, בישראל ובעולם, כגישה המעוותת את המציאות לפיה כולנו שווים, מה שלא נכון. אנו שונים, לגמרי. זה מזה, כעם ישראל מהגויים וגם בתוכנו אנו, יש חלוקה וצורך עצום בהגדרה מדוייקת לכל דבר ודבר. המהות שלנו, היא הגדרה. כך שאולי סטיגמות, אפליה וגזענות, הם ערכים שיש להוקיעם כדי שיהיו ויהפכו לשל פעם, אבל לא בכדי לקדם על חשבון כך טעות יסודית שהגדרות, הן דבר לא נכון. להפך, זו כל החוכמה. שהרי הגדרה, צומחת מתוך הבחנה מדוייקת בנתוני המציאות ובמצבי החיים השונים, הדורשים את תגובתנו כבני אדם. כלומר, כזכרים או נקבות, כצעירים או מבוגרים וכן הלאה. ובהתאם, גם ברמת הכלל, כבר ידוע לנו מה הגויים עשו לנו כשהיינו ככל העמים (גלויות, שואה, אינקויזיציה, מסעות צלב וכו) אף שניסינו או רצינו להיות שווים אליהם. כלומר, אנו מבינים שההצלה היחידה שיש לנו, היא כעם יהודי מוגדר כאן, בארץ ישראל ולא בגולה. רק זה מאפשר לנו להיות מי שאנו מטבענו, נבדלים, בין כל אלו הדוגלים במוסר מעוות לפיו, כולנו שווים. כבר ראינו מה נעשה לנו כיהודים ומה עשו האחד לשני כל אותם עמים ברברים בשם אותו מוסר לכאורה של התייפיפות הנפש הצבועה

לנו, אסור ליפול למלכודת התקופה. אם לרגע נטעה לחשוב שאנו כמו אומות העולם למשל ולא נתבדל, הם יחסלו אותנו וההיסטוריה מוכיחה זאת כל הזמן. כי המציאות, אם נרצה ואם לא, מראה לנו שיש מבנה של כלים שלובים ולא של חדגוניות שבמסגרתה הכל צבוע צבע אחד. ולנו כעם, יש בין כולם צבע מיוחד. לכן הגדרות, זה הכי של היום ודווקא על פני ההגדרות והתוספת עליהן, ניתן לרקום את אותה ההבנה שלמרות שאנו כל כך שונים, יש לנו יכולת להתעלות ולהתאחד כיהודים, עם כל הגיוון. אח"כ, כבני אדם באופן כללי בעולם. וכדי שזה יקרה, אנו צריכים להוביל בעצמנו מהפכת הגדרות המתקנת את כל העיוות שקם ונוצר, שגם אותו ניתן לראות חדשות לבקרים, לא פחות מבשלטי החוצות. כך למשל, אותה מהפכה פמיניסטית לכאורה, שהזיקה עד מאוד והפכה לעידן כוחני של נשים רבות, שמנצלות את התקופה. בימינו, להתנגד לדעתה של מישהי יוביל לנקודה של "התנצחות עם המין הנשי" כתירוץ, של אותה מהפכה. אך זהו תירוץ, שמנצל ורומס בשם ערך השיוויון הרבה מן האמת הראויה. זו שלפיה אין אישה שמייצגת את המין הנשי ואין דעה בעולם שעליה לא ניתן להתווכח. הכל, לגופו של עניין. וכדי לדבר לגופו של עניין צריך להגדיר נכונה את הדברים.

מותר להתווכח עם ערבי ולהיות ימני אך לא לשנוא ערבים או להיחשב ככזה, אפשר להיות ציוני ומאמין בקב"ה ועדיין לא להיות דתי חובש כיפה, כמו שניתן לשלב דברים רבים ואחרים, במערכת הזו, המשולבת, שהבורא ברא. וחלוקה, היא דבר נדרש ואשר קיים ממילא כחלק מהבריאה. עם זאת, ההפנמה איך למלא את כל החלקים באור וקידמה, היא המטרה. חיבור נכון בין נתונים, עד שזה יובן גם לנו וגם לעולם כמה שמכונה בכתובים "אור לגויים", כתיקון של המצב הקיים, מן המעוות, עד שגאולה תהיה התוצאה זה העתיד. כלומר גאולה, מהשקר, מהשחיתות והעיוות של כל הקיים. ואנחנו, כאותם בעלי גוון מיוחד ועליון במערכת הבריאה, רק יכולים לזרז את הדבר ונקווה שנקח על עצמנו משימה זו במהרה בימינו ולא נתפתה לחשוב שכסף או פרסום אלו מטרות בחיים כי זה לא נכון לחשוב כך. אלו גם לא אמצעים, אלא חלק מהכל ככל דבר. אנחנו בגופנו ובנפשנו, זה המרכז. כל אחד מאיתנו, מי ומה שהוא לא יהיה, כעם ישראל המוגדר כאומה יהודית. אח"כ, שאר העולם. ובינינו, אין דרך טובה יותר ממילותיו של המקובל בעל הסולם בכדי להגדיר אותנו ולהאיר לנו בהסבריו, מה תפקידנו כאן:

"לכל איש ישראל יש נקודה פנימית שבלב שהיא בחינת אמונה פשוטה והיא מירושת אבותינו שעמדו על הר סיני. רק שמכסין עליה הרבה קליפות שהם הרבה מיני התלבשות משלא לשמה וצריכין להסיר כל הקליפות והיסוד שלו יהיה נקרא שהוא בבחינת אמונה בלבד בלי שום תמיכות וסיועות מהצד."

המשך מבורך

עודכן לאחרונה ב חמישי, 13 יולי 2017 14:02

פריטים קשורים

השאר תגובה