שבת, 10 יוני 2017 20:04

עלון מהפכני, בנושא פנימיות היהדות - קחו חלק

פוסט השבוע, הוא בנושא עלון "כשושנה.." שייצא החל מהשבוע הבא, פרשת "שלח לך", בס"ד. הוצאת העלון קמה כרעיון שבוע שעבר, לאחר שהלכה לעולמה בגיל 78 הצדקת שושנה בת מלכה, אמו של חבר קרוב לצוות האתר. שושנה (בן ציון), שעבדה כגננת רוב ימי חייה, זכורה לרבים גם לאחר שגדלו והפכו לאנשים בוגרים ולבעלי משפחות, שכן היא נכנסה ללבם ככל הנראה, בעודם ילדים. היא, מהסיפורים שעלו בשבעה, הייתה הגננת המושלמת. קצת, כמו אמא שניה. אם נדייק, שושנה ז"ל הייתה עוזרת גננת, אך עובדה היא שזכרונה לא עמום יותר עקב תפקידה אלא הדבר עוד יותר מדגיש את העניין. את זה שהיא זכורה לרבים, אם עקב שירותה אותם כילדים ואם עקב מעשים רבים עליה כצדקת, שעלו כסיפורים אודותיה בשבעה.

את הסיפורים סיפרו אותן דמויות מגוונות שהגיעו, אך אחת מהן, הייתה מיוחדת במינה וזו שושנה עצמה. הנפטרת, שנוכחותה הורגשה עד מאוד בקרב היושבים, הורגשה בעיקר דרך בניה, שאף קראו דברים שהיא כתבה, מעט לאחר שחלתה. הדברים, כמו נכתבו לאותם היושבים עליה, בשבעה. היא קראה ליושבים "הקהל הקדוש" ובקשה שלא יבכו עליה, אלא כמו ימשיכו את דרכה. והדרך המצטיירת כדרכה של המנוחה עליה השלום, היא כעין שביל המוביל לאהבה וטוב, גם כשיש קושי וצורך בהתגברות ועל כל דבר, ובשמחה. באמונה. דרכה, כמו כל דרך של אדם, אינה ניתנת לכתיבה בכמה מילים כסיכום לחיים שלמים, אך מובן היה שהמדובר בדמות, שהוערכה על ידי רבים עקב מי שהיא ומעשיה. וכהוקרה לכך, לדוגמא לקומה זקופה של אדם הממשיך כל העת קדימה, יוצא העלון הזה בקרוב, לזכרה. כמובן, גם לזכר כל אלו הנוספים שמופיעים ויופיעו בו, שיהיה לעילוי נשמתם.

ייחודו של העלון, שיופץ הן ברמה הוירטואלית כך שניתן יהיה לקרוא בו ולהדפיסו והן בכך שהוא יופץ בכלליות ולמזמינים ממנו עותקים (לבית הכנסת ובכלל), הוא בזה שהעלון עוסק בפנימיות של דברי התורה. ולכן גם, מתאים עד מאוד שמו של העלון לא רק על שם המנוחה כאמור, על דברי הפסוק הידוע "כשושנה בין החוחים". פסוק, שעליו אומר המקובל "בעל הסולם" (יהודה אשלג זצ"ל) בפירושו לזוהר, ש"שושנה", היא ביטוי לפנימיות כנסת ישראל. ו"החוחים", הם אותם קוצים, הדורשים את התגברות המלכות ככנסת ישראל, על כל החיצוני שמפריע לה ודוקר אותה. זאת, עד שהיא פורחת בכל עליה ומעלה ניחוחות, לשמיים. ודווקא, מתוך הקשיים. קצת כמונו, או כמו המנוחה, שמסמלת את היכולת לתרום צדקה ולהאמין בקב"ה ובעם ישראל, גם כשקשה ולא קל. שהרי, הכי קל לנטוש את האמונה או להגיד "ברוך ה' הכל טוב" ולא להוסיף הלאה ביגיעה. לעומת זאת, מלמדת אותנו דרך הקבלה ופנימיות היהדות, שנצבת בפנינו מטרה עילאה של הגעה מעלה מעלה, דווקא מתוך כל אותן התגברויות הנדרשות מאיתנו, כקוצים הדוקרים.

כלומר, שעם כל קשיי העולם הזה הגשמי, הרי שקם גם קושי המפריע לנו ברצוננו בהתפתחות רוחנית. כקוצים או "חוחים", המשולים לקשיים וייסורים שמונעים מאיתנו להגיע לאמונה שלמה בקב"ה כמציאות של "מלוא כל הארץ כבודו" כפי שזה באמת. קוצים, המונעים מאיתנו לחוש במציאות אשר במסגרתה התורה וכל דברי החכמים הקדושים, הם אינם דברים "של פעם", אלא מיועדים לנו תמיד ומתמיד, כי אין בנשמה הבדל בין עתיד הווה ועבר. שהרי בנשמה, הכל הוא נצח ונצחי ולא תלוי נקודתית בקושי כזה או אחר. לכן בהתאם לכך וכסיכום, הכל הוא בציפיה לנצחיות הזו שתגיע עם הגאולה ולהתגלות המשיח שיביא שלום, שתגיע תחיית המתים ויתרחש הפסוק בלע המות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים".

אתם יכולים לקבל את העלון לתיבת המייל שלכם, וכמו כן אם תרצו, לתרום להפצת העלון ולבקש רפואה או לעילוי נשמה (שיופיע בגיליון של אותו שבוע)

בכתובת המייל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

בתודה, צוות אתר משמעות החיים

 

עודכן לאחרונה ב חמישי, 15 יוני 2017 05:59

פריטים קשורים

השאר תגובה