רביעי, 12 אפריל 2017 18:46

פסח - אז ועכשיו

כשהים נקרע לשניים, מספרים חכמינו, כל נוזלי העולם נחצו גם הם לשני חלקים וכך, ידעו כל אנשי העולם שה' מוציא את עמו ישראל, ממצרים. משפט זה, נשמע אולי לרבים בימינו שנוי במחלוקת, אך למי שחי את התורה, מי שמאמין, שמבין את הדברים לעומקם, יודע שזה נכון. כך שכאשר זה קרה, אז, זה קרה בכל העולם. וההתרחשות הזו, כמו גם התרחשויות מגוונות אחרות, הן שגרמו אט אט לתודעה עמוקה אצל אומות העולם, שיש אלקים. ושיש לאלוקים הזה כאן למטה, "עם נבחר", כבניו הישראלים. ומכאן גם נובעת הסיבה לאחת משש הזכירות הידועות, של זכירת עמלק. שכן הוא, אותו עם נווד, שגם כן ידע כמו שאר העמים על כך שמתרחש נס היציאה והקריעה שתבוא, ועדיין, הוא לא היסס להילחם בנו. בעם האלוקי. לכן, אנו מצווים עד היום לזכור למחות את זכר עמלק, כמי שהחל בעצם באותה אנטישמיות, כלפי העם היהודי. היינו, שמכאן מקור הגזענות שהחלה אז והמשיכה ואף ממשיכה עד ימינו, רק מתוך אותה קנאה, שנאה, טינה, כלפינו היהודים. אלו, שהכוח העליון קורע את הים לשניים עבורם, עד שיעברו כל 12 השבטים.

מזמורי התהלים וכתבים רבים, מלאים בתיאורים של הגויים המבינים אט אט ולפעמים גם בבת אחת, שיש בורא לעולם שעושה לעמו ניסים. בימינו, זה נראה אולי רחוק מידי, בלתי הגיוני ולא נתפס, אך אין זה אומר שאנו צודקים. שכן, מבחינה רוחנית כשבוחנים את הדברים לאחור, מבחינת התרחשותם החיצונית כגון פרשיות התורה והזמנים הקדומים, הרי אז ע"פ חכמי הסוד, העולם נראה היה אחרת. הזמנים, היו אחרים. היינו, שתפיסת המרחב והמציאות עצמה היו שונים, כמו גם כל מה שסביב לנו ולכן, עוד לא התרחש המצב המוכר של היום שהוא סוף "ירידת הדורות", ברמת התפיסה הנוכחית. רמה, המנותקת מקדושה, מניסים, מאחיזה בקשר אל הקב"ה ובעצם, אז היו לגמרי אנשים אחרים. אז, היו אנשים, הן היהודים והן אלו שלא, אשר המודעות שלהם הייתה גבוהה יותר וטרם "נשברה" לכדי השטחיות של אלו הזמנים. ובזה, יש ליישב את הסתירה הבלתי הגיונית לכאורה שקמה בנו, כשאנו שומעים על התרחשות הדברים. על קריעת הים, המכות, הגילוי בהר סיני וכל שאר העניינים החשובים והנעלים. כך שדברים אלו אכן התרחשו, מכל בחינה שהיא, ומזה נבנינו כעם ומזה גם התרשמו שאר העמים, שסיפרו על כך הלאה לדורות הבאים.

אצלנו, זה נקרא "והגדתָ", כהמשך המסורת המתארת את שהתרחש בעברנו כעם היוצא ממצרים והמספר ביציאתה תמיד. וברור שאנו כאן כיום, אותם צאצאים כעם, שהיה אז וחווה את כל הדברים. היינו שאז היינו עוד בהתעלות רוחנית וקשר אל האלוקי ולעומת זאת, אנו כאן כיום, כבר אחר היציאה המפורסמת ומצפים לגאולה הסופית. זו, שעליה מספרים החכמים שיציאת מצרים תקטן לעומתה, כי בסופית, יקרו הניסים הכי גדולים. ניסים הקשורים לבוא המשיח, בניית בית המקדש ותחיית המתים. ובכל זאת, כמובן שאותה ירידת הדורות והנתק מתודעה עליונה שהתרחש עם השנים, הוא דבר המכוון ממעלה, על מנת שנתעלה אל מעל הרובד השטחי. רובד, של חומריות ותאווה גשמית המשולה גם היא למצרים, כאותה גלות של אז, רק שעכשיו, הגאולה ממנה תהא סופית. והיא תתרחש על פי הכתוב, רק כששוב נתעלה ונזכך במעט את עצמנו על מנת לחוש שאנו בעצם אותם העבדים. שאנו עובדים את הגוף, את החומר הנכלה, את הרדוד, בלי שהוא נותן לנו שום משמעות אמתית לדברים, בלי הערך המוסף של האלקים. וערך זה, שדווקא ניתן על ידי דורנו זה, הנמוך מכל הדורות, הוא שיביא את הגאולה העתידית. זו, שתנבע מהכלים הכי גסים ונמוכים, שרוצים לצאת ממיצרי התודעה ולא יכולים. אבל כידוע, כמו אז שעלתה "שוועתם אל האלקים", גם בימינו זה יקרה כך, אך הפעם גם העמלק ימוגר והגאולה תהיה לכולם, גם לאומות העולם. תחילתה בנו כמובן, כ"אור לגויים", אך אנו נקראים גם "העם הנבחר", כי נבחרנו, לשם התפקיד. כלומר, לגאול את עצמנו וכמו כן, את כל אנשי העולם שאינם יודעים (או מתנגדים לידיעה זו) שה', הוא האלקים.

מוזמנים לקרוא מאמרים שונים אקטואלים...

חג הפסח בפנימיותנו - פסח על פי הקבלה

סימני החג - איך אנחנו קשורים לדברים

קבלה מעשית - הגישה הריאלית 

ספירת העומר - הפנימית

 

מועדים לשמחה

 

עודכן לאחרונה ב רביעי, 12 אפריל 2017 19:35

השאר תגובה