שישי, 03 פברואר 2017 02:22

טראמפ, עמונה ופרשת השבוע - הכל קשור

"בא", היא פרשת השבוע, בזמן מצער זה שבו גורשנו מעמונה על ידי אחינו, שגרים גם הם כיהודים בארץ ישראל. מקום, שעליו כותב רש"י, שהוא ניתן לנו עוד מבראשית, בביאורו הידוע. וכשמביטים בפירוש, מפתיע כיצד ידע רש"י את העתיד כשתיאר איך יבואו הגויים ויטענו כלפניו "לסטים אתם", עד כדי שהוא גם הסביר מה עלינו להשיב להם, לאותם טוענים, אם מבית כגון מחנה השמאל ואם מחוץ, כגון האויב הערבי הכובש. שכן, חכמינו, כגון רש"י ושאר חכמי היהדות בכלל על כל גווניה, מבינים את המערכת ואת הנפשות הפועלות. ובהתאם, הם כבר מסרו לנו כיצד לנהוג ואיך לפעול בכל מצב, כולל המצב שהיה עכשיו. ולכן כנראה, לא מן הסתם, "בא" היא פרשת השבוע. שהרי, כך היה צריך לנהוג במקרה זה של הגירוש מעמונה. היינו, כמו שכתוב בפרשה.

"בא אל פרעה" אומר הקב"ה למשה בפרשה, ומסבירים החכמים, שבאומרו זאת, הוא אומר לו "אל דאגה, אני אהיה עמך". או במילים אחרות, משה צריך לבוא ולהתייצב לפני הרוע וחוסר הצדק, כשהוא בטוח שה' איתו. והרוע הזה, שמכונה כאן פרעה, הוא תמיד אותו דבר, אותה דמות, בלבושים שונים. תמיד, יש לו גם נוגשים מבית, שהם יהודים שעליונים על יהודים אחרים. ובכל זאת, על אף השוואת פרעה לצוררים אחרים, לא מן הסתם הוא, הדמות הראשית במשחק. הוא, שקשור למה שאנו מזכירים מדי יום כיציאת מצרים, כי לא היה רשע יותר ממנו ואם ממנו נחלצנו, מכל דבר ניחלץ. הוא, פרעה, משל על ארץ מצרים העתיקה שעליה אומרים הכתובים שאי אפשר היה לצאת ממנה לעולם, אלמלא הנס. ולכן, עלינו להזכיר את היציאה יום ביומו.

אז, כמו היום, כמו בכל רגע בחיינו, אנו יוצאים ממצרים וצריכים להתמודד עם השלילי שבחיינו, עם פרעה. והיציאה הראשונה והמקורית, זו שעלינו לזכור ולהזכיר, היא כמו הדלת הראשית שאפשרה את כל שאר היציאות בכל ההיסטוריה שלנו מאז, כעם וכפרטים. כל אדם, צריך לראות עצמו כל יום ויום כאילו הוא יצא ממצרים, כי היא, מצרים, מסמלת את אותו מקום שבו האדם שקוע בתאוותיו, בצרותיו, במסלול צר של חיי עבדות ללא בחירה. בלא משמעות. ומשה, שבא אל העם, מבשר להם לא רק שיש משמעות שאליה ניתן להגיע ממש בקרוב, אלא שהוא מפריח בהם תקווה גדולה לחיים. שכן, עבודת הגוף בלבד והנאה גשמית ללא סיפוק נפשי, היא הסבל של מצרים עבורם. והבשורה שיש לאן לצאת, ממה לצאת, ושהחיים האלה הם לא סתם עבודה, אלא מציאות רוחנית ממשית של מי ש"המציא" את העולם שאליו אנו קשורים, היא בשורת השחרור שיתרחש. אבל בכדי שהוא יצא לפועל, צריך מעט אומץ. יכולת להתמודד. לבוא, לעמוד מול פרעה ולהבהיר לו: אם לא תעשה כרצון ה', תפגע.

זה הכוח שלנו, הקב"ה. אחד הסיפורים המקראים היפים ביותר שמתארים זאת היא מלחמת דוד וגולית. הענק בא בשם החומר, הגודל והנשק, ודוד הקטן בא בשם ה' וניצח. אותו דבר משה ואותו דבר אנחנו. אז, הוא הוציא אותנו פעם אחת ומאז, עלינו להבין כיצד לעשות זאת בעצמנו מדי יום. להבחין, איך לא לפול להבלי החיים ולהיות רציניים בגישתנו כלפיהם כבני אדם, שמעל הרמה הבהמית הכללית. ואם היציאה ההיאה לא היתה מתרחשת בזמנו, כולנו היינו היום יושבים כל היום בבית, צופים בטלויזיה, אוכלים, לא זזים ומתנוונים עקב חוסר היכולת להתגבר ולצאת, מן המיצרים. מאונס החשקים והיצרים כהנאה ממיתה. שהיא אותה קופסא שמכריחה אותנו להיות עבדים לחשקי הגוף, והנאותיו. וזאת, בעוד הנפש נותרת לא פעם ריקנית, ומשועבדת אליו. לחומר, שמנצלה לשם הנאה זמנית שאין בה כמעט דבר. כך שבזכות אותה יציאת מצרים של אז, יכולנו להתפתח ולהיות אותם אנשים כעם רוחני, נבחר ונבון מכל העמים, שכולם רק לומדים מאיתנו על נצחון הרוח. כמורשת, מאותם מאורעות הקשורים בפרשיה

פרעה כידוע, נכנע לבסוף. וכמוהו, נכנעו גם כל הרשעים בסופו של דבר לאורך כל ההיסטוריה הארוכה וכהוכחה להשגחה העליונה, אנחנו פה, בארץ הקדושה. מקום, שלגביו צריכה להיות חוקה המכריזה על כך שלאיש, לשום ראש ממשלה או בית משפט אסור לוותר על חלקי ארץ ישראל וכך, לא תהא עוד מחלוקת או מריבה. שכן, אין בשביל מה ולשם מה, כי המדובר ברשעים, ועובדה שכולם נוצחו כשצעדנו בדרך הנכונה. וכשלא עשינו זאת, סבלנו עד מאוד - ובכל זאת, הכל הולך למטרה סופית וטובה של הארץ השלמה. הגדולה. ולכן, כחוק יסוד, אסור היה לעשות את מה שנעשה ובעצם, היה צריך ללמוד מעט מהנשיא המוערץ, טראמפ, אשר פיטר את הבכירה שטענה שחוקיו, אינם חוקיים. לאחר שהיא פוטרה, לא הייתה בעיה וככה, צריך לנהוג כאן, בארץ. החלטת בית המשפט, היא בלתי חוקית. ואם היה חוק יסוד, לא היה צורך בהחלטתם או בכלל בסיועם. וכל עוד לא היה חוק יסוד, עדיין, היה צריך לעמוד מול ההחלטה הזו בשם האמונה, בעמונה. כי אולי, איבוד עמונה, למרות כל הבטחות הבניה העתידיות, היא באמת קצת סממן עצוב, של איבוד האמונה. ועם זאת כמובן שנקווה לטוב, לנחמה, לגאולה וליציאה מכל הקשיים והצרות במהרה בימינו, עד שכל שלילי כביכול שאי פעם היה, ייראה לנו כלא היה. וזה, יקרה בוודאות ביתר הקדם, ככל שנדבק במורשתנו, באדמתנו, בחכמינו ובאופן שבו הורה לנו הקב"ה ע"י תורתו ושאר דרכיו, את דרכנו בעולם

 

עודכן לאחרונה ב שישי, 03 פברואר 2017 03:09

1 תגובה

  • קישור לתגובה אדווה שישי, 03 פברואר 2017 03:02 פורסם ע"י אדווה

    באמת ככה כתב רש"י? איפה זה כתוב?

השאר תגובה