שלישי, 19 יולי 2016 21:29

בין האמונה הפרימיטיבית לידיעה הנאורה

אמונה וידיעה, הם שני הכוחות שהציב הבורא במציאות זו של חיינו, כאופציה לבחירה. ובכדי שאכן נוכל להגיד שבחרנו במשהו באמת בחיים, הוא ייצב עבורנו את המערכת ההכרתית, ככה שהיא תהיה עבורנו "טבעית" ברמת הידיעה ולעומת זאת, נחוש כי היא מנוגדת לאמונה. אבל, מסבירים הכתובים השונים, במידה שבה אנו באמת באמת רוצים לבחור בדבר מה בחיים האלו, אנו צריכים להתעלות אל כלים של אמונה כ"על טבעיים", על פני כלים של ידיעה, שהם טבעיים לנו. כי בזאת, נשיג כוח הקשור לתחום האמונה האמיתית, המכונה בחכמת הקבלה "אמונה שמעל הדעת" ובה, נממש את חופש הבחירה. לפני כן, בכל אותן בחירות כביכול בתחום הגשמי בלבד, בין אובייקטים כאלו ואחרים מסבירים חכמי הסוד, אין בחירה של אמת, אלא אשליה. ואם במסגרת אשליה זו, מתעורר האדם להרגיש ולהבחין שהוא מובל בזמן מסיבה לתוצאה והלאה לסיבות והתוצאות הבאות ללא כל שליטה על חייו, או אז, מתאפשרת בידו יכולת הבחירה החופשית, לצאת מזה. היינו, לבדוק כיצד הוא יכול להשיג יכולת גבוהה יותר של תפקוד, שהיא מעל טבע השכל המובל על ידי ההשגחה בדרכה.

בימינו, וכבר מזה כמה זמן, נתפסת האמונה כמושג "נחות" ולא מן הסתם. ומסביר המקובל בעל הסולם שבכוונה ברא כך הבורא את בריאתו, וזאת על מנת לאפשר לנו להיות באמת בני חורין ולהשיג קשר עמו כחופשיים. הוא, הקב"ה, הוא זה שבו אנו צריכים להאמין. לעומת זאת, העולם שהוא ברא, דווקא קשור לחושינו ומסתמך על הידיעה את הדברים, המאפשרים לנו "להאמין" (כביכול), איך לפעול ולנהוג. אבל, אמונה כמעין זו הקשורה בידיעתנו את הדברים, היא ה"אמונה שבתוך הדעת", מסביר בעל הסולם ולכן, אין זו באמת אמונה. אלא שאמונה אמתית כמוסבר, היא זו שמעל הדעת, אך לא פעם היא מורגשת בנו כנחותה וגורמת לנו להרגיש במעט מושפלים באומרנו "אנו מאמינים באלקים". שהרי, בתוכנו אנו(בשכל ובדעת) ואף מחוצה לנו (ע"י אנשים אחרים), ישנן טענות הנוגדות זאת ומזלזלות ומבזות את האמונה על פני הידיעה "הנאורה". ובכל זאת, אם האדם אכן התעורר בתוכו לחיפוש אחר המשמעות והתמזל מזלו להפנים שמקומה ביהדות בלבד, הרי שאז יש ביכולתו להשיג את מה שהוא באמת חיפש ולא ללכת על עוד "המצאה" של העולם הזה והבליו, שכן, מי שבאמת מחפש, יבין זאת. מי שאכן שואל על פנימיות העניינים, ידע שזה השביל, המוליך לתשובה האמתית של הפנמה מהי ידיעה, מהי אמונה וכיצד לבחור נכונה בין הדרכים, כנתיבים בחייו

לפני חטא עץ הדעת, האמין אדם הראשון ב"אופן טבעי" בבורא. לשם המשך מצב זה, הוא נדרש שלא לאכול מהעץ המביא להסתמכות על כוח הידיעה, כמקור לחיותו. היינו, שבגן עדן, יכולת האמונה של האדם שבטרם החטא הייתה מעל הדעת כטבע עבורו, אך ממנו בדיוק החל החטא וענייני העולם הזה, כהמשך לדבר. שכאן, לאחר החטא וההיאחזות בכוח הדעת, "נפלנו" לתפיסתנו הנוכחית את הדברים בשכל המוגבל, כך שהאמונה "הושפלה" תחת הידיעה ובזאת ניתנה שליטה ליצר הרע שבנו, לחלוק עליה. על האמונה. ז"א שניתנה לו היכולת לגנותה. לטעון שהיא דבר פרימיטיבי ונמוך ולכן טוב יותר לעסוק בכל ענייני העולם הזה והידיעה ולא ברוח ובאמונה. ובאמת מסבירים חכמי הקבלה, שהוא צודק. שכן, זו טענת השכל ההגיונית אבל היא בדיוק זו שמאפשרת את "היציאה", למי שתר אחר הדבר הנכון. האמיתי. זה שהוביל את שכלו לתת את מסקנתו הברורה מראש לכל דבר ודבר, מבלי שנחוש בכלל שזהו עניין מכוון. שזה "מלמעלה", בכדי לאפשר לנו כאמור, להשיג אמונה. היינו, להתעלות מעל ההתנגדות הפנימית שנדחית מכל הקשור באלוקות ו"לבדוק", כיצד יכולה האמונה האמיתית, להביאנו אל הדבר שאותו אנו רוצים לדעת. שאותו אנו רוצים להשיג, לחוות, להרגיש, כהנדבך הנוסף של משמעות לחיינו ברמת הרוח והנפש. ברמה, שקשורה למשהו שהוא מעל התלות בחומר וסבלי החיים, של רמת הטבע המוכר

ובהתאם לכל הכתוב, עדיין לא יעזור לנו לבוא ולהגיד סתם כך "אנו מאמינים", שכן, זו ה"אמונה שמתחת לדעת" מסבירים חכמי הקבלה וכוחה אינו שונה עד מאוד מכל אמונה אחרת במסגרתה האדם יטען שהוא מאמין בחייזרים, שדים, רוחות וכן הלאה. היינו, שזו טענת אמונה המכונה "פתי" כי אין לה כל אחיזה ממשית בחיים. ומכיוון שכבר התפתחנו מספיק כחברה בכדי שלא לרצות להיות "סתם מאמינים" נטולי דעת והשגה, ניתנה לנו אותה החשיפה לחכמת הקבלה, המביאה את הפתרון הנכון כאמונה שמעל הדעת. שהיא הכוח שהאדם צריך להשיג ואליו להתעלות, בכדי להיות נאור ומתקדם בענייני הרוח, אשר לכשעצמם נותנים לאדם את הרגשת המילוי שלה הוא נחוץ כמשמעות לחייו. שהרי, אמונה זו, מביאה להשגה ממשית במימד הרוחניות ולהסתמכות אמתית אבל בשונה מידיעה, מוסתרת מאיתנו מראש יכולת החישוב "מה נשיג", אם נלך בשביל זה של אמיתיות האמונה. כלומר, שזוהי אבן בוחן לדעת, שאנו הולכים בדרך שמעל הדעת, כשאין לנו שום חישוב או יותר נכון התנגדות לו, בכדי באמת להשיג אמונה. כזו, שהיא במקורה מעל הידיעה אבל כאמור, בהשפלתה היא מאפשרת לנו את יכולת הבחירה. את היכולת לממש את עובדת היותנו "עם נבחר", כי בנו ניתנה יכולת זו, של כוח ידיעת האמונה

 

 

פריטים קשורים

1 תגובה

  • קישור לתגובה שימי שלישי, 19 יולי 2016 23:27 פורסם ע"י שימי

    אז יש אם כך 3 סוגי אמונה או 3 סוגי דעת?

השאר תגובה