שני, 16 פברואר 2015 19:33

חייזרים - ההסבר הרוחני

 

לא פעם, נדמה שהדבר היחיד שיכול להציל את קיומנו, לתת משמעות לחיינו, הוא גילוי של צורות חיים נוספות מלבדנו, ביקום. עם זאת, כשאנו עוסקים בכתבי הפנימיות הקשורים ביהדות, אנו מבינים די מהר שאנו לבד פה, על הכדור הזה. כלומר, יש רק אותנו, בני האדם. מלבדנו, אין עוד צורות חיים בכוכבים אחרים, לא היו ולא יהיו. ולא זו בלבד, אלא שאנחנו מהווים את מרכז המציאות, כפי שמעידים הכתובים במשפט "בשבילי נברא העולם", הבא לרמז על החשיבות שאנו צריכים להקנות לקיומנו פה. זאת אומרת, שעל פי היהדות, מעבר לכך שאין כל חיים מחוץ לכדור הארץ, עלינו לראות את עצמנו כשליטי הטבע שסביבנו, שכאמור בא לשמשנו ונברא בשבילנו.

מסבירים חכמינו ש "אדם, הוא עולם קטן - עולם, הוא אדם גדול" - ובכך, הם רומזים לנו כיצד עלינו להביט על המציאות ועל חיינו בתוכה. כלומר, שלמרות שנדמה לנו שיש אותנו ויש מציאות מחוצה לנו כגון כדור הארץ ושאר הגלקסיות במרחקים עצומים וכדומה, דבר זה אינו נכון, שכן, הכל בתוכנו ובהרגשתנו. הכל באדם ובתודעה שלו. ובמידה שבה האדם מפנים זאת, הוא מתחיל לחוש תיקון של תפיסת מציאותו, המשתנה לכדי היכולת להכיל את העולם, בו. ובהתאם לכך, מתקן האדם גם את שאר העולם ולכן הוא (העולם) מכונה "אדם גדול". לרמז, על כך שמעשי האדם משליכים על תפיסת מציאותו עצמה וזו, משפיעה על העולם. לכן, ככל שאדם מצליח להפנים את המציאות לתוכו, כך הוא מגדיל אותה. את העולם.

ה"מציאות", כפי שמובן מן הפילוסופיה ומהמדע וכמובן מכתבי הקבלה, היא עניין סוביקטיבי והיא מצטיירת לעינינו על פי המבנה האישי והחושי שלנו. כלומר, שכל טענה על מציאות שיש בה עניינים כגון אור, קול, ריח, קור וחום ושאר תחושות, היא טענה הנובעת ממוגבלותנו הבאה לידי ביטוי בחושים השונים שלנו. כך למשל, חיות ויצורים אחרים בעלי חושים נוספים, או חושים אחרים משלנו, חשים את המציאות בשונה מאיתנו. היינו, שכל בריה ובריה שבטבע מרגישה את המציאות ומעידה עליה, מתוך מסגרת מסוימת הנתפסת בה ומעובדת בתוכה אישית. ומסגרת זו, מהווה עבור אותה בריה את תמונת מציאות חייה ועולמה. ועל כן, לא ניתן לטעון דבר על המציאות עצמה, לכשעצמה, אלא מתוך תודעתנו בלבד. ותודעתנו כאמור, היא עניין סובייקטיבי, המוכל בתוכנו, כך שאין דבר בעצם מחוצה לנו, אלא שהדבר היחיד שיש זה את תגובתנו, את עדותנו על המציאות שבה אנו נמצאים, כבני אדם, בחושיהם ודעתם

לכן, במילים אחרות, לא זו בלבד שטענה על חיים מחוץ לכדור הארץ לפי גישה זו אינה נכונה, אלא שבכלל, המחשבה שלפיה יש דבר מה מחוצה לנו, מחוץ לעולם הפנימי שלנו, היא מוטעית. כלומר, שאין דבר מחוצה לנו, גם ברמת העולם הזה, החומרי. היינו, שהדבר היחיד שיש לכל אחד ואחת, זה רק את התודעה שלנו, שבאמצעותה אנו נותנים את דעתנו על מה ש"מחוצה" לנו. עם זאת, כמובן שאין דעה זו היא אובייקטיבית, אלא נובעת מכל סובייקט וסובייקט אשר יחד, מהווים מכנה משותף של הסכמה על מציאות משותפת. וכמין אנושי, תבוני, אנו כאן בכדור הארץ הזה על פי ספרי הקודש, בשביל לתקן את תפיסת המציאות שלנו ממצבה הנוכחי, המעוות, לתפיסה רוחנית. לכזו, שתגרום לנו להביט על העולם אחרת. ולהביט אחרת, זה אומר, לראות את הדברים כמות שהם. לראות את האמת. להבין מה אכן נמצא מחוצה לנו, להבין מי אנחנו ומה מוכל בתוכנו, כך שלא נחיה בשקר ובתקוות שווא אלא שנחיה כראוי.

לחיות כראוי על פי היהדות, פירושו, לאחוז במציאות רוחנית. ורוחניות פירושה, שאין דבר מחוצה לנו מלבד המציאות לכשעצמה, המכונה "עצמותו", כלומר, הבורא בעצמו. עם זאת, חוסר יכולתנו לחוש בו, זה מה שגורם לנו לחוש שאנו כביכול במציאות גשמית וחומרית, אשר בה יש פנים וחוץ. בפנים, זה אנחנו, ובחוץ, זו המציאות, שיכולה לשרת אותנו. את האגואיזם הצר שלנו.  אך ככל שנפנים שעדותנו על המציאות נובעת מצורת המבנה המוגבל שלנו, כך נוכל לכוון את דעתנו לדבר האמיתי, הרוחני, שהוא הבורא. בו, נחוש תיקון של המציאות כך שהיא כולה הופכת לפנימיות אחת גדולה שבמסגרתה, אנו בתוך הקב"ה, שהרי כתוב שהוא "מקומו של עולם". ואנחנו, רק עוברים תיקון בתודעה שלנו, בתפיסה שלנו, מרמת העולם הזה, לרמה הבאה. לרמה הרוחנית.

שם, בתפיסת המציאות הרוחנית, נחוש כדברי הפתגם ש"חושך, הוא היעדר אור", כלומר, שכל הקלקול הקודם שהיה לנו בתפיסה, מקורו מהיעדר נוכחות הבורא בחיינו. עם זאת, מרגע שהוא נכנס לחיינו, אנו עוברים תיקון ושינוי בתפיסה, עד שנגיע למצב שנקרא "גמר התיקון" ובמסגרתו, נפנים את כל שאר רמות תפיסת המציאות, לתוכנו. לעולמנו הפנימי. בתוכו, נחוש כמכנה מושותף אחד גדול, כיצד כולנו בכלל לא פרטים רבים ושכל אחד נמצא בדעה משל עצמו, אלא נחוש כיצד אנו בעצם נשמה אחת גדולה ורוחנית, שאין מחוצה לה לא חייזרים ולא חומרים, אלא רק אין סוף ברוך הוא, שעוטף את כל המציאות כולה. בינתים, הוא מחכה שנתקן את תודעתנו, לכך שנחוש בקיומו ונפסיק לחיות בקלקול שיש דבר מה כביכול, מחוצה לנו, מלבדו. 

עודכן לאחרונה ב שלישי, 17 פברואר 2015 20:21

1 תגובה

  • קישור לתגובה דור שישי, 20 פברואר 2015 14:23 פורסם ע"י דור

    מה עם כל הראיות שביקרו פה עבמים?

השאר תגובה