שלישי, 18 נובמבר 2014 16:23

רוחניות עכשווית - מלחמת דת

 


נרצה או לא נרצה, מבהירים לנו הפלשטינים בפרט והערבים בכלל, זוהי מלחמת דת. זו לא מלחמה על משאבים שבכל מקרה אינם, גם לא על המים או על מרחב מחיה. שהרי גם מים אין פה ובטח שלא חסרים מרחבים ומדינות ערביות. כלומר, שזו לא מלחמה מהסוג של השרדות על פי הבררה הטבעית ושל מקור חיים חומריים, וכנראה שהיא אף פעם לא הייתה כזו, כל המלחמה הזו. שכן, זהו סיפור, שהחל כבר על פי מקורותינו בישמעאל ויצחק, ביעקב ועשיו, באברהם אבינו והעמים שהקיפו אותו. זה סיפור עתיק, כל הסכסוך הזה, המלחמה הזו, שמתחוללת לה מאז שאנו קיימים כעם. זה סיפורה, של מלחמת דת, של מלחמה רוחנית, שמפעילה את בני האדם ככוחות במציאות, מתוך רובד עמוק יותר. מרובד, של שאיפת הקיום לעבור מן החומר אל הרוח ולהיות מוגדר לבסוף ככזה, אך השאלה היא, על פי איזו דת. על פי הדת היהודית? על פי הדת האיסלאמית או אולי לפי הנוצרים? היינו, שזו מלחמה, שמטרתה היא הגדרת הדת השלטת, הנכונה, האמיתית. רק על זה המלחמה. וזו מלחמה, שחייבת להסתיים בנצחון. הדבר האחרון שיהיה כדאי לנו כאן כישראלים, כיהודים, זה לצאת המפסידים במלחמה הזו. אם זה יקרה, השואה כנראה תתגמד לעומת מה שיעוללו לנו אוייבינו האכזריים ושלל ארגוניהם ורעיונותיהם הזדוניים

לא מעט יודעים, שאין כל קשר אמיתי בין הערבים ובין ארץ ישראל וירושלים, כולל הר הבית. בירתנו, מוזכרת בתורה 700 פעם, לעומת הקוראן בו היא אינה מוזכרת כלל. לא זו בלבד, אלא שבתפילתם, מתפללים הערבים כשישבנם מופנה אל העיר. כלומר, עניין זה ועוד עובדות רבות אחרות, מוכיחות שכל עניין ההיאחזות של הערבים בחלקים בארץ הזו, מקורו לא בסיבות של קדושה, אלא מסיבות של הצקה. של התנכלות. מסיבה זו גם למשל, הם בנו בית קברות במקום בו אמור לעבור המשיח בהגיעו, שכן, אם הוא כהן (הם לא ידעו שהוא משבט יהודה), יהיה אסור לו לעבור במקום. כלומר, שאותם כוחות אוייב ערביים הרוצים לכבוש את ארצנו וחוזרים ללא הרף על השקר שאנו אלו שכובשים כביכול, נוהגים כעצתו של גבלס הנאצי שאמר שאם חוזרים מספיק פעמים על שקר, הוא נטמע והופך למציאות ולכן, הם פועלים כפי שהם פועלים. מטרתם, היא יצירת מציאות של שקר. יצירת מצגת שווא. הצלחתם, תלויה בעד כמה מהר אנו עצמנו נפנים על מה המלחמה הזו וכך, האמת תשלוט בעולם. בחיים. בארץ הזו, שבה אנו כרגע נציגי כוחות הטוב, אך אם לא נמהר לפעול, נגיע אל המטרה הסופית והטובה, על ידי רע ומלחמה. עם זאת, במידת התעוררותנו להבנת מקור הסכסוך כרוחני, כך נמנע מן הסבל ונביא טוב לנו ולעולם, כפי שמסביר אף ספר הזוהר על זמן אחרית הימים. זמן, שבו הנוצרים והאסלאמיסטים יחברו יחדיו ויעלו על ירושלים. ובכדי להמנע מהמלחמה הזו או לפחות לא לצאת ממנה בשן ועין, יש לנו הזדמנות עתה להקדים תרופה למכה ולא להיות כשה שלטבח מובל, כפי שהיה אז באירופה, כשסירבנו להאמין שרוצים להשמידנו ורצינו לחזור שוב לשגרת עסקינו, חיינו והתנהלותנו היומיומית


"ישראל", מסבירים כתבי חכמת הקבלה, מעבר להיותה אותה פיסת ארץ חומרית שעליה נתשת מלחמה אלפי שנה, היא קודם כל מצב פנימי של אושר. היינו, שזהו כינוי למצב רוחני אשר בו האדם משיג "נחלה שלמה" (א"י השלמה) של תודעתו המתוקנת. מצב זה, מאופיין בכך שמי שמשיגו, משיג בעצם שחרור מן התלות בחומר ובגוף ומצד שני, מתקיימת באדם שכזה תכונה של רצון להשפיע ולהיטיב עם המציאות. דבר זה כמובן, נובע מאותו קשר שהאדם משיג עם המציאות הרוחנית ולכן, מתוך התקיימותו בה, הוא נוהג על פיה וחש מאושר בה, בנחלתו. זו, שזבת חלב ודבש. היינו, שהמדובר על רוחניות ברובדה הפנימי ביותר שרק מיוצגת לעינינו כרגע כמלחמה ציונית בלבד, אך האמת היא, שזו מלחמה על הגדרת האושר כפנימיות ולא כאותה חיצוניות אשר לה סוגדים הן האסלאם והן הנוצרים, מתוך דתם הגשמית בלבד. דת, שנחלקת לשני קווים על פי הקבלה כשבצד ימין הערבים, בשמאל הנוצרים ובאמצע, יש אותנו. אנו, קו ישר אל (ישראל), המייצג את התפתחות התודעה האנושית אשר לה העולם כל כך זקוק. שכן, התפתחות תודעתית זו כאמור, משמעה השגת האושר. ואם הוא יהיה נחלתנו הפנימית, או אז נוכל להעבירו גם לאחרים (אור לגויים), ואז כפי שכתוב, "ירד בית המקדש השלישי מלמעלה" , בדיוק מהסיבה הזו שהוא כבר יהיה קיים בלבבות היהודים פנימה, או לפחות תהיה מגמה כזו. ואם זה לא יקרה חס ושלום, ימשיכו אותם כוחות שבמציאות, אוייבינו וסייעניהם, לדחוף אותנו אל מטרה זו כי אם אנו לא נשיג אותה, גם להם לא יהיה טוב. גם להם לא יהיה אושר. והם יודעים זאת, אבל בתת הכרתם. לכן הם הכוחות המופעלים שבמציאות לרעתנו, בכדי שאנו עצמנו, נפעל סוף סוף לטובתנו. שנתחיל להתעורר רוחנית, להתאחד תחת מטריה זו של נפש שמעל החומר וכך, תמנע המלחמה וכפי שמתארים פסוקים רבים, אומות העולם ישאו אותנו על כפיהם לירושלים, בכדי שנוכל להתפלל בהר הבית, בבית המקדש, מקום, המכונה בתורתנו "בית תפילה לכל העמים"

פריטים קשורים

3 תגובות

  • קישור לתגובה יוני אביהו ראשון, 28 דצמבר 2014 14:24 פורסם ע"י יוני אביהו

    כן מר סופר

  • קישור לתגובה משמע שלישי, 18 נובמבר 2014 17:17 פורסם ע"י משמע

    כל מקום ומקום בארץ, קשור לתכונות הנפשיות של בני האדם כפרטים ושל כולם יחד כעם. עזה, מלשון תעוזה, חברון מלשון חיבור בינינו, שכם היא עיר ששמה ממקור הביטוי "שכם אל שכם"... ירושלים היא ירושה שלמה, שזו ירושת הקב"ה לנו שהיא תכונת היראה, אותה ירשנו מאבותינו. אברהם, עשה את העקדה בהר המוריה, עוד הרבה לפני מתן תורה ובניית בית המקדש. הוא התחבר למקום הזה בפנימיותו כי היה לו תיקון של מידת היראה בתוכו והוא הוריש לנו אותה.

  • קישור לתגובה נועם סופר שדה שלישי, 18 נובמבר 2014 16:45 פורסם ע"י נועם סופר שדה

    האם אפשר להגיד שלכל חלק וחלק בארץ ישראל יש קשר לחלקי הנפש שלנו? כלומר, שכל הארץ והערים הגשמיות שבה כביכול, זה רובד נמוך יותר שמתגשם מתוך תודעתנו הרוחנית? ניסחתי טוב את השאלה?

השאר תגובה