רביעי, 04 יוני 2014 20:36

כולם ביחד - וכל אחד לחוד

 

יחד, היא מילת מפתח ביהדות. מילה זו, מסמלת את הקשר שיש בין הארצי והרוחני, כגון בני האדם ומלאכי השרת, או כנשמות בני האדם אל הבורא, כמו שכתוב "שבת אחים גם יחד", אך כשיטת פעולה, גישת הביחד, יכולה להיות אף הרסנית לא פעם. שהרי גם בגרמניה הנאצית וגם ברוסיה הקומוניסטית, עיקרון האחדות היה מאפיין חזק. כולם, למען מטרה אחת. כולם ביחד, למען תיקון עולם טוב יותר. כאשר הטוב, הוא בעיניי המתבונן. שהרי כל מלחמה וצבא, מצליחים לעשות דבר מה בזכות אחדותם. כל וועד חזק יודע שאחדות החברים, היא הקובעת את הטון. כלומר, שיחד, מעבר ליופי והחדווה שהמילה מסמלת, היא אף צופנת בחובה סכנה לא קטנה שהובילה לרבות מתהפוכות ההיסטוריה האכזריות ביותר שידענו. מפני שיחד, זה אומר כוח. וכשיש כוח לצד אחד, זה אומר שיש פחות כוח לצד השני. זאת, יודע כל אדריכל של ביחד, מימים ימימה

ובכל זאת, אנו רואים שאחדות עם ישראל למשל, היא תנאי עקרוני ביותר בכדי שהאדם יוכל אפילו באופן פרטי, להתקדם למעלה רוחנית. כלומר, שבבוא האדם הפרטי בישראל אל הדרך הרוחנית, עליו לקחת בחשבון שתפילותיו לא תיעננה אם הן לעצמו, כמו שהוא היה נושא אותן עבור העם כולו. עבור שאר נשמות האנשים. עבור האחדות. שכידוע, מי שנושא תפילה על חברו מסבירים חכמינו, נענה תחילה. לכן, אחדות, אינה רק עניין לאומי אלא היא משרתת את היחיד עצמו בעצמו, למרות שלא פעם כל רצונו של היחיד הוא להתנתק מן הסביבה ולהתנכר אליהם. ועדיין, אם היחיד מפותח דיו, הוא ימצא דרכו אל הסביבה מתוך הבנתו שיכולתו להפנים אותם, היא חלק ממסעו הרוחני. שכן, ההתיחסות לנשמות כל בני האדם כאל נשמה אחת שמודרכת על ידי הבורא, היא תנאי בגישה הרוחנית. תנאי של איחוד, ולא של פירוד. של יחד ולא של לבד

אםכך, זהירות, היא כנראה העצה הטובה ביותר למבינים את השפה הזו, של פרט וכלל, של אחדות מול התבודדות. היינו, של הדרך הזו של סתירות שבה אנו מוצאים עצמנו נדרשים כל העת להיות ביחד כעם אבל עדיין, אנו בתוך כל זה, בגפנו. במיוחדותנו. והזהירות, היא בדיוק בכדי לדעת כיצד לשמר את דרך הביניים הזו, שאינה מוגדרת עבורנו ללא הבירור הפנימי והאישי שלנו. זה שנמצא בלחוד ושואף לביחד. של המצב הזה, שבו כולם ביחד וכל אחד לחוד. כי בלי שנהיה לחוד, לא נוכל לייצר יחד ובלי שנהיה יחד, לא נבין את היחודיות. כלומר, שאל לנו לבטל את עבודתנו והוויתנו האישית הפנימית שאותה אנו מביאים אל תוך הביחד ואל לנו לקחת את הביחד מעבר למקום שמחריב לנו את ההויה הפנימית. האישית. כי רק כך זה עובד. זאת אומרת, במציאת שביל הביניים שבמסגרתו נשמרת פרטיותו האישית של האדם בכל רמה שהיא ומנגד, רק איתה הוא יכול לבוא ולשרת את האחדות, למען עצמו, כחלק מן הביחד

עודכן לאחרונה ב חמישי, 12 יוני 2014 12:36

פריטים קשורים

השאר תגובה