אפשר לכתוב בכל מיני צורות ונוסחים כשעוסקים בנושא משמעות החיים ובעיקר כשבוחנים זאת מתוך עיניי חכמת הקבלה. אפשר לגשת לכך מהשאלה האם יש או אין אלהים והאם יש מטרה למשהו או אולי הכל שרירותי? אפשר לדבר מכיוון תפיסת המציאות ו 5 החושים או דרך ספרי הקודש וכל הקשור לספרות היהודית. יש המון דרכים להציג את הקשר בין שאלת המשמעות בחיינו לחכמת הקבלה, אך הגישה הנכונה ביותר לעשות זאת תהיה מתוך המקום המדעי, ההגיוני והריאלי. כמובן שאין זה מבטל את המקום האישי, הפנימי, שיש לכל אחד ואחד מאיתנו ושבו נשאלת השאלה הזו, שאלת הטעם והמשמעות. 

לכל אחד, יש את הסיפור שלו, את החבילה שלו, אבל כנראה שהדבר שהכי חשוב לנו, זה שיהיה שם מישהו שיבין אותנו. מישהו שיוכל להזדהות איתנו. סיבת הכאב אצל כל אחד היא מעט שונה ובכל אחד מאיתנו נוגע דבר אחר. לימוד הקבלה כמדע, או אולי יותר נכון, כמדע רוחני, מורגש פעמים רבות באדם כאילו הוא קורא סוף סוף את דבריהם של אנשים שמבינים אותו ואת מצוקתו. כלומר, חכמה זו פונה לכל אחד שבא עם השאלה הנכונה, ומובילה אותו בנתיב הנכון לו, בהרגשתו, כמו קסם מהלך. והריאקציה הזו, שחש האדם בנכונות הדברים, היא שמובילה אותו לקשר לכתבי המקובלים, הן בלב והן בשכל, כמשלימים בו לחוויה של דבר אחד
 
יש אנשים שכליים יתר ויש אנשים רגשיים יותר. יש כאלו המשלבים בין השניים כך ויש כאלו שהשילוב אצלם הוא אחרת, אך במידה ובה האדם בשל מספיק בכדי להבין את שהקבלה מציעה לו, כך הוא יחוש שהוא מצא את מה שלבו חפש. כך הוא יחוש כיצד מוחו ושכלו מקבלים את הנאורות אשר לה הוא נזקק. וזה כך, מפני שלחכמת הקבלה תשובות ברורות על נושאים כגון חופש הבחירה, מי הוא האל, מה מטרת החיים, מהי התשובה שהמדענים מחפשים בשקידה, או מהמקום היותר אישי: מהו פשוט מקור הסבל וכיצד להגיע אל האושר, שאליו אנו שואפים כבני אדם.
 
ניתן לכתוב זאת במילים פשוטות, אך זה עלול להתפרש לא נכון. דתי. מוזר. לא מובן ושגוי. זה כך מפני שלוקח זמן להפנים את מושגי המקובלים, את שפתם, ניסוחם והלך מחשבתם, מעבר לכך שמחשבתנו כבר מקובעת בדיעותיה. עם זאת, במידה שבה האדם מבין מדע זה, כך הוא רואה, מרגיש ומבין, כיצד חייו משתלבים אל תוך הקבלה המתארת לו את החוקים שכנגדם אנו בלתי מאוזנים ולכן, סובלים מחוסר משמעות בחיים ומדברים רבים נוספים. ובהתאם לכך כמובן ההפך: ככל שהאדם מצליח להתאזן מול חוקי המציאות הרוחנית הפועלים עליו ממילא, כך הוא מתחיל לחוש בעצמו מציאות זו ומגיע למיצוי אישי