"הסולם", הוא פירושו של הרב יהודה אשלג על ספר הזהר אשר זכה גם לכינוי "בעל הסולם", כמקובל שיכול היה לתת הסבר לנו אנו בדורנו, על הכתוב בו, בספר זה. למעיינים בפירוש, ובכלל בשאר כתבי אשלג, מאמריו, טיוטות שהוא כתב לעצמו וכו, מתבהר שאכן הייתה לאיש מיוחד זה, גישה אחרת לרוצים ללמוד את מה שמתארת חכמה זו, הקבלה. ועל פי גישה זו, הוא בעצמו אף כותב, שהוא מכוון לשכל הממוצע, שעל פי התרשמותו קשור לשפה אקדמית, לגישה מחקרית ומודרנית והתמצאות כמובן, בשאר ענייני העולם. עניינים הקשורים בפילוסופיה, פסיכולוגיה, פיזיקה, ביולוגיה ועוד שדרכם, שזר אשלג מונחים והסברים פשוטים יחסית, לאלו שרוצים ללמוד חוכמה זו. במאמריו השונים הוא אף מסביר את הצורך והנחיצות בלימוד חכמת האמת על כל שאר פני החוכמות, אשר הביאה אותו לכתוב את כל כתביו ובהתאם, הותרת הכתבים הלאה, לדורות שילמדו בהם ויביאו לקידמה רוחנית בעם. 

בחלק ניכר מכתבי אשלג, על אף הגישה המודרנית והשכל הממוצע שיכול לעיין בהם, ברור שהוא פונה אל הדתיים. היינו, למי שמקיים מצוות, מאמין בה' ורוצה להתקדם בדרך אמונה זו הלאה, מעבר ל"סתם אמונה". היינו, לאחיזה ממשית במציאות רוחנית, כקשר ברור עם הבורא. לפיכך, ניתן לראות למשל שהוא פונה לא פעם אל הקורא מתוך הנחות אלו. היינו, שברור לו שהמעיין מאמין במלאכים, שהוא שואף לקיים את כל הש"ס והפוסקים, שהוא שומר שבת וכו. ובכל זאת, בתקופתנו אנו, למרות כתיבתו דאז, מתגלה עוצמתו האדירה של בעל הסולם, אשלג, דווקא דרכם של חילונים רבים, הן יחידים והן כאלו שהתחברו לקבוצות/עמותות/ארגונים/מפלגות בגדלים שונים, שטוענים שיש להם "קשר ישיר" לסולם זצ"ל. קשר זה, מובהר לתומכי אותם גופים/גורואים/מדריכים וכו, מקורו כביכול בתפקיד מיוחד שהיה להם ושמקנה להם לכאורה, את התואר הנכסף. התואר של "ממשיך הדרך", בשם בעל הסולם. רובם ככולם כמובן, כבר לא קשורים לבעל הסולם עצמו שנפטר לפני עשרות שנים, אלא למקורביו ותלמידיו של בנו הרב"ש זצ"ל, הרב ברוך שלום אשלג. הוא מי שנחשב על פי כמעט כל מי שהיה קשור לסולם עצמו, כממשיך דרכו. אך לאחר פטירתו בשנות ה 90, תלמידיו כאמור, מקורביו, כאלו שספגו כך או אחרת מזמן חייו ותורתו, באו וטענו בדרכם שהם "ממשיכי הדרך". היינו, אלו שבאים בשם רב"ש, הממשיך המקורי כמקובל.

ולגבי עניין זה, של השאלה מי ממשיך את דרכו של רב"ש, אמר בעל הסולם בדברו על מפעלו הרוחני, תוך ציטוט דברי הגמרא ממסכת ב"מ דף פ"ה באידיש, שתרגומם הוא: "כל שהוא תלמיד חכם (הוא) ובנו (הרב"ש) ובן בנו (הרב שמואל אשלג זצ"ל), אין תורה פוסקת שנאמר ואני זאת בריתי מעתה ועד עולם". והוא הוסיף: "לפיכך ג' דורות, זה תלוי בשמואל". זאת אומרת שעל פי הסולם, שמואל נכדו, נחשב לממשיך דרכו. ההסכמה של שמואל להמשיך את דרכו של רב"ש לאחר פטירתו של אביו על ידי תלמידיו וחסידיו התקבלה בקושי רב והוא הנהיג את חבורות אביו 5 שנים בלבד. בהן גם הוא הוציא את כתבי "שמעתי" - ברכת שלום, והמשיך במסורת השיעורים שנתן הרב"ש. חידודו בדברים היה באותה שימת דגש ותוספת על כל הקשור באהבת ישראל ואחדות, כפי שכתוב "כל ישראל חברים", "ואהבת.. " וכו. כך שזו הדרך של היחיד כפרט בעם, לקשר עם הכוח העליון, הבא לידי ביטוי דרך הזולת ודרך לימוד הקבלה עם שאר אנשים, שמבינים את העניין. אחר כך כמובן, היינו אחר פטירתו של שמואל אשלג זצ"ל, המשיכו הן תלמידיו שלו והן אלו שהיו מקורבים לאביו בהפצת משנתם, כל אחד בשינוי כזה או אחר על מנת להתאים את הדברים לרוח התקופה. בהמשך, גם הוקמו כל הגופים הנ"ל, קמו גורואים, מדריכים, "רבנים" עם ובלי תואר ובעצם, אין באמת "חסידות אשלג" אחת, אלא רבות, שכולן כנראה כך או אחרת, ממשיכות את דרכו בדבר מה. היינו, את דרך בעל הסולם, בנו רב"ש ונכדו של הסולם הרב שמואל אשלג, שאחריו כבר יצאה הברכה לעולם, כפי שנובא על ידי הסב.

היום, כבר רבים מכירים איכשהו חלקים מן החוכמה בזכות שושלת קצרה זו, מסוגלים לקרוא בכתבי הזוהר והיהדות ובעיני חילוניים רבים ולא מעט מהעולם הדתי, חוכמת הסוד והיהדות קבלו את הרובד העמוק הקיים, עקב או בזכות הסולם וצאצאיו. שאר ממשיכי הדרך, הם לא באמת ממשיכי דרך (רבים מהם כלל לא שומרי מצוות אפילו), אלא מהווים כיום רק עדות לאותה המשכיות, כמו זרעים שיצאו מכל אותם שלושת הדורות, כנבואת הסולם דאז להתפשטות חוכמת הקבלה בעם. חוכמה, שבבסיסה הוא העמיד את היגיעה האישית שמחויבת ממי שרוצה להשיג רוחניות, על ידי התובנה העמוקה ש"אין עוד מלבדו". זו, אומר בעל הסולם "הדרך" תוך שהוא מסביר שאסור לאדם בשום אופן ולעולם לצאת מדרך זו, של התובנה האמורה שהכל מאת ה', הטוב והרע. כותרת המאמר שכתב הסולם במקור הייתה "שכינתא בגלותא", אך שונתה בהמשך ולאחר הדור השלישי לכותרות אחרות. רב"ש, לקח הלאה את משנת אביו לדרך אשר בה אותה השגה אישית ברוחניות, תלויה כבר לא רק בפרט, אלא בכלל. לכן, הוא החל להקים קבוצות לימוד והפעילן, תוך שגם שמואל בנו סופג מתורתו ואחר כך, שם דרך זו של "ערבות הדדית", "קשר בין חברי קבוצת הלימוד" וכו, כמרכז העניין. אלו שספגו זאת, המשיכו הלאה, כדור רביעי וכו, שהמשיך להפיץ את המשנה, גם אם זה היה מסיבות של טובת הנאה (כספים, מכירת ספרים, כוח פוליטי, כבוד ומעמד וכו), עדיין, כך כנראה פועלת ההשגחה. לא פעם, מלאכת הצדיקים (הסולם וצאצאיו), לא נעשית דווקא על ידם. עם זאת, בקצב המהיר של החיים כיום, עוד מעט כבר יהיו ממשיכי הדרך של הטוענים לכך שהם ממשיכי הדרך וכו ובאמת, הדבר היחיד שמשנה הוא הפצת החוכמה. היינו, שידעו כל העם שהדבר היחיד שממשיך את הדרך, הוא העם כולו. שכן, רק על ידי אותה התפתחות הנדרשת מלימוד אותם הכתבים, היא שתביא לגאולה. וזו, המטרה שלנו כאומה. ובהתאם, כבר לא משנים לנו מריבות בין חכמים כאלו ואחרים, "טוענים לכתר" שונים ומשונים, אלא רק דבר אחד: המדרגה הבאה, ככוח של המשיח שיתגלה, על ידי חוכמת הקבלה