רוחניות, מסבירים חכמי הסוד, היא מילה הבאה לתאר מצב הנבדל לגמרי מן החומר, מן הגוף, מן הגשמיות המוכרת לנו במסגרת העולם הזה ולכן, נקראת כך. היינו, כקשורה לרמת הרוח החופשית, שאין לה גבול כפי שיש בעצם, לענייני העולם הזה. היינו, שמילה זו באה להעיד על העדר הגבול או במילים אחרות, היא מצביעה על אין סוף, שבתורו מצביע כידוע על המושג המוכר "אין סוף ברוך הוא", שהוא, רוחניות העולם. זאת אומרת, שבאומרנו "רוחניות", אנו מתכוונים לדבר מה שהוא מעל זמן, מקום ותנועה, שהמה מוגבלים וקשורים לתפיסתנו הנוכחית, את העולם.

בדורנו זה, ישנם רבים העוסקים ברוחניות, או נכון יותר, חושבים שהם עוסקים ברוחניות, אך אין זה כך. שכן, כל עיסוק באנרגיות, בקמעות, בסוגי ריפוי משונים, מדיטציות וכו, הוא עיסוק הנע על הגבול שבין בדיון ובין עיסוק של דבר מה שעדיין, קשור כך או אחרת איכשהו, לעולם הזה. שהרי, כל העניינים הללו המוזכרים ועוד רבים אחרים וביניהם עיסוק בבריאות הגוף, צמחונות וטבעונות, כל עניינם הוא בחומר ולא ברוח, כי רוח כמוסבר, אינה בגדר גבול. הרוחני, לא עוסק בגשמי בשום פנים ואופן, אלא זהו רק חלק מתעתועי דורנו באי הבנת דברים רבים ביהדות, שהיא היא הרוחניות. ממנה, נגזרת הרוחניות כתיאור אותו מימד של קשר אל הקב"ה, שהדרך אליו היא דרך האמת, על נתיב הרוחניות היהודית, זו שאינה מזייפת ומחפשת מחוזות רדודים של אחיזה בחומר, שכך או כך נידון לכליה.

ההבדל בין רוחניות לגשמיות, הוא כמו ההבדל בין גוף לנשמה. בגוף, מרגישים את התענוג המוגבל וכמוהו, גם הגוף חולף. לעומת זאת, הנשמה היא הכלי המקבל לתוכו אור אלוקי, היינו, תענוג מרוחניות שפירושה קשר עם הקב"ה ולכן, נצחית היא בכל השגותיה, כשהגוף חי וגם לאחר מותו, כי היא תמיד בשלמותה. לכן, יש עוד להפנים ולהבין שבאומרנו את מילת רוחניות, הרי שאנו תמיד עוסקים בהכרח ביהדות, בנשמה, בתורה, בכל הקשור לעם ישראל, לארץ ישראל, ירושלים, בית המקדש, הגמרא, הקבלה ובעצם, בכל מה שעושה אותנו למה שאנו כעם, הנבדל מכל אומות העולם. אצלנו, הרוחניות היא דבר אמתי וברור ובינינו, אין לנו מה לחפש ואף לא לתור אחד דבר וחצי דבר בחוכמת הגויים, בנושאים אלו שבאמתחתנו, כמקור של הדבר. היינו, כיהודים וכישראלים הדוברים את שפת הקודש, העברית או יותר נכון היהודית, שבאותיותיה ובמילותיה, ניתן לתאר כבמדע מדויק, את מבנה המערכת הרוחנית המוצגת בכל כתבי חוכמת היהדות ובוודאי שבקבלה

לסיכום, בבואנו לעסוק בעניינים אלו שבחיינו, הקשורים למשמעות, לנפש, לרוח ולנשמה, עלינו לדעת את האמת ולא להתבלבל. זאת אומרת, שלא לשקר עצמנו במושגים שאינם נכונים ובכך נבזבז זמן יקר. שהרי, הבלבול הוא גדול עד מאוד בדורנו זה והתערבבו מושגים רבים זה בזה, עד שאין איש מבדיל בין מוגדר למוגדר. ועם כל זאת, כיוון שתקופה זו מראה בכל אותותיה כי זוהי תקופת הגאולה ואחרית הימים, אזי כבר ישנה יותר פתיחות להבנת הדברים ולעשיית סדר בהם, כראוי לזמן. לעת, שבה לא מעט, אם חילונים ואם כאלו שכבר "מאמינים", מחפשים את העמקות שבדברים מעבר לרמת פני השטח המוכרת כבר לכולם. וברור שרמה זו נמצאת בחכמת הקבלה בעיקר כמקור לכל הרוחניות, אשר ממנה גם נבעו לא מעט קלקולים בצורת רוחניות מזוייפת, שבה נוקטים לא מעטים בעולם. ובכל זאת, כבר נתנבאו שבעת האחרית של הימים תהא הקבלה נגישה לכולם ובהתאם, יתחיל להיעשות סדר ויופסק העירבוב שהביא לבלבול, שבעצמו פגע ופגם ברבים בישראל וביהודי העולם. שכן, אין רוחניות בעולם, אלא בדתנו. ומה עוד שאין דת בעולם, אלא דתנו, היהדות. כך שאלו שנגזרות ממנה כשאר הדתות, אף הן חיקוי של המקור שהוא היחיד בעולם. שבמקור הזה, בשונה מהחיקוי, אנו ממש קוראים בשם ה' בשמותיו השונים (השם המפורש) ולא בכינויים בלבד כגון GOD או אללה, שזוהי הרמה הכללית של עמי העולם. אנו כעם נבחר, מורמים מעם ואמורים לשמש בכלל כאור לגויים, הממתין להנחיותינו כיצד להתקדם גם כן ולהתפתח בנפשו מרמת האדם. ובמידה שבה אכן נעשה את תפקידנו, נצא מבלבולנו ונייצר סדר חדש במושגים, בתוכנו ומחוצה לנו, כך נבחין שאין לנו מה לחפש בעולם, אלא שהכל אצלנו ביהדות, כבר קיים