לפי הקבלה, על זמנים אלו שבהם אנו חיים, נכתבו כל הכתובים ונבאו כל הנביאים לפי הכלל של "סוף מעשה במחשבה תחילה". זמנים, בהם צריכה לצאת לפועל תכלית הבריאה שעליה חשב הבורא מלכתחילה ונקראת "רצונו להיטיב לנבראיו". זו הסיבה לבריאה ועליה מושתת הכל. ובכדי להוביל אותנו הנבראים, לעת הזו, של התפתחות למדרגה הבאה של חיינו הפרטיים ושל המציאות, על פי הכתובים, כבר אין צורך במורים גדולים, רבנים, מקובלים וממשיכי דרך, ארגונים/מכונים/תנועות וכו, אלא בעבודה פנימית של האדם על פי "נשמת אדם תלמדנו", כפי שכתוב. כלומר שהאדם, מתוך רצונו להבין את משמעות החיים, ישיג קשר עם נשמתו שתוליך אותו בדרכי חכמת האמת. דרך של בירורים רוחניים אישיים שאינם נזקקים למוסדות או בעלי סמכות חיצוניים שיאשרו אותם.

שמה, היא הכלי שבו אנו חשים את החסרון לדעת לשם מה אנו חיים. "כלי", זהו רצון, בדומה לכל רצון אחר בנו המכיל חסרון המכוון לאוביקט כזה או אחר. עם זאת, אותו רצון המורגש בנו ככלי השואף לגלות את הטעם בחיים ומשמעותם, הוא אינו כלי גשמי בעל חסרון גופני או חומרי, אלא שהוא כלי רוחני. למרות זאת, הגילוי של הכלי הזה לאמיתותו כנשמה זכה השואפת לרוחניות, הוא תהליך שאותו מכיר אט אט האדם הפוסע בדרך הרוחנית. כלומר, המדריך בדרך שלנו, המורכבת משני מצבים כלליים של הסתר וגילוי ומובילה בסופו של דבר להשגת האושר, היא הנשמה הרוחנית שלנו. היינו, אותו רצון לדעת מהו אותו דבר מה במציאות שמורגש בנו כהסיבה המרכזית לחיינו ולהיותנו בעולם. ברמת ההסתר, אנו רוצים להשיג רוחניות, אושר ומשמעות מטעם סבלנו הגשמי וריקנותנו האישית. גילוי, הוא השגת כל הדברים הללו בתוך הרצון שעבר תיקון ולכן, המניעים שלנו כבר קשורים לחלק החיובי ולא מטעם המניע השלילי. הנשמה, היא בכל מקרה זו שמכוונת אותנו על פי השרש שממנו נבענו, למצבנו הבא. עלינו רק ללמוד להיות קשובים לה ולהעניק לה יחס, על פני היחס שאנו מעניקים כרגע לרצונות גופנו על כל מורכבותו והנפש הפסיכולוגית שבו.

היחס האישי של האדם לעבודתו הרוחנית, הוא שקובע את קצב התקדמותו וגודל מעמדו והשגתו. וככל שהאדם נחשף לכתבי הקבלה, הוא מגלה את הקשר שיש בין נשמתו השואפת לתיקון ובין הכתוב. כתבי הקבלה, הם ההוראות של הנשמה בדרכה שכן, המקובלים שהשיגו את המעבר אל המימד הרוחני וכתבו על כך בכל מה שמוכר כספרי וכתבי הקודש בכלל וחכמת הקבלה בפרט כוונו לכך בדיוק. כלומר, על ידי כך שהאדם מתמקד באופן כנה ורציני בחסרונו הפנימי למשמעות בחיים שתתגלה רק ע"י השגה רוחנית, הוא יוכל ללמוד את הקבלה. מעין מדע המתאר ומסביר לאדם את כל העובר עליו ולאן מועדות פניו. ולכן, יחסו של האדם אל הרצון להשיג רוחניות אמיתית ולעבוד כראוי עם נשמתו, עובר דרך הכתובים. דרך הסברים קודמים של אלו שכבר השיגו תשובות והשאירו אותן עבורנו כאן כמדריך, לדורנו. לזמן שבו האדם כבר חייב לנוע הלאה מתוך רצונו האישי הפנימי ליציאה מתלות החומרית, להרגשת תענוג אמיתית, הנובעת מגילוי האמת. מצב זה, מסבירים הכתובים, יתכן רק כאשר תסתיים המדרגה הנוכחית שבה הקבלה, אלהים והדת, מיוצגים על ידי בעלי רצון לשליטה וקניית לב הציבור, מטעם האינטרסים האישיים שלהם.

 חכמת האמת כשמה כן היא והיא פונה לכל אדם באשר הוא, שנשמתו דורשת את האמת. את הכרת תכלית קיומנו. אמת, אינה יכולה להיות נחלתם של כאלו או אחרים אלא מעצם הגדרתה, היא ראויה לכולם. אמת פירושה, הכרת המציאות כולה על בוריה מבלי שאף פרט נעלם מן העין וזהו על פי הקבלה, העתיד הצפוי לכולנו. הכל מכוון, אומרים הכתובים, לדור שבו האנשים כבר מספיק נאורים בכדי שלא ללכת שולל אחר כל מיני תאוריות של ניו אייג', אמונות תפלות, דתיות פנאטית ושאר עניינים שאינם מעוגנים כך או אחרת בתוך שכלנו, ברמה הגיונית. ריאלית ומדעית. קבלה, מסבירים המקובלים, היא המדע שיתגלה ככזה המחייב אותנו בניסוי אישי, שבו אנו החוקרים ואנו הנחקרים, המגלים את הנתיבים שבהם מוליכה אותנו נשמתנו. נשמה, הלוקחת את האדם כחוק מחייב, מתלות גופנית, לאושר ונצחיות אלהיים. וכשתגיע העת לכך, לא יהיה עוד צורך ברבנויות, חצרות, ארגונים ובמורים המנהיגים אחריהם אנשים רבים שכן, הכל יהיה תלוי אז באדם. בזה שכבר התפתח דיו בכדי ללכת אחר שכלו הנאור, אל עתיד של מציאות מאושרת, ללא כל הגבלים וגבולות.
 
 
    המאמר: "נשמת אדם תלמדנו" - בעל הסולם, הרב יהודה אשלג
ידוע שכל התורה נלמד בעיקר לצרכי הנשמה, היינו לאותם שכבר זכו לבחינת נשמה. ומכל מקום הם צריכים להשתוקק ולחפש לדברי תורה של משיגים אחרים, בכדי שילמדו מהם דרכים חדשים, מה שהקודמים המציאו מחידושי תורותיהם. ועל ידי זה יהיה בנקל, שגם הם יוכלו ללכת בהמדרגות עליונות, היינו שהם ילכו מדרגה לדרגה על ידם.
אבל יש בחינת תורה שאסור לגלות, מטעם שכל נשמה ונשמה צריכה בעצמה לעשות את הבירור ולא שמישהו יברר בשבילו. לכן מטרם שהם בעצמם עשו את הבירור, אסןר לגלות הם את הדברי תורה. ולכן נוהגים הגדולים להסתיר הרבה דברים מטעם הנ"ל. וחוץ מהחלק הזה, יש תועלת גדול להנשמות, על ידי מה שמקבלים מחידושי תורה של אחרים. ו"נשמת אדם תלמדנו", איך ומה לקבל ולהיות נעזר מחידושי תורה של אחרים ומה שהוא בעצמו צריך לחדש.