הרצון, על פי חכמת הקבלה, הוא כל הבריאה כולה ונקרא חומר הבריאה. כלומר, המושג "רצון", בא לתאר כל דבר ודבר שקיים ברמות השונות של הדומם, הצומח, החי  והמדבר ונחשב לדבר היחיד שקיים כמציאות. וכשאנו, כבני אדם, מרגישים רצון לדבר מה, אנו בעצם חשים בחיסרון כלשהו, ש"צורתו" מותאמת להשגת אותו הדבר שאותו רצינו. אדם רעב הוא אדם שרוצה אוכל, והצמא, רוצה שתיה. אם בצמח לא יהיה רצון לצמוח (ברמת הצומח), הוא לא יגדל. רצון, גם אם הוא "מובנה" מראש, כמו בדוגמת צמחים ואף חיות, הוא עדיין רצון, אך כזה שקיים כביכול מראש כדחף, כאינסטינקט. הרצון, הוא אותו חלל כללי של חיסרון לדבר מה במציאות, שבפגישה עימו אנו חשים חיוּת. חיים. רוצים לחיות. אנחנו, זה הרצון שלנו. 
והדבר הראשון שאותו אנו רוצים, זה באמת לחיות. לשרוד. להמשיך את עצמנו. ולכן, הדחף הבסיסי ביותר שלנו הוא לאוכל, למין ולמשפחה. וברצונות בסיסיים אלו, שהם בעצם רצון לחיים מינימליים ביותר, אנו דומים לחיות. ובזכות רצונות אלו, אנו זוכים לממש רצונות "גבוהים" יותר, שהם אלו שכביכול הופכים אותנו לאנושיים. ליותר מסתם חיות. ובקצרה, ניתן למסגר את כל הרצונות האנושיים, כולל הרצון לחיות ולשרוד אופן הבא:
 
  1. rechonot2רצון לחיות ולשרוד: אוכל, מין ומשפחה
  2. רצון לגשמיות/חומריות: כסף
  3. רצון לכבוד ושליטה
  4. רצון לידע

 

 

 

הקבלה כמדע - מהרצאה על עקרון הרצון לקבל הנאה: