ספר הזהר - השיטה הרוחנית

"פתח ר' יהודה ואמר 'כמה נאים מעשיהן של אומה זו, תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. ר' יוסי שתק. נענה רשב"י ואמר 'כל מה שתיקנו, לא תיקנו אלא לצורך עצמם. תיקנו שווקים להושיב בהם זונות, מרחצאות לעדן בהן עצמן וגשרים ליטול מהם מכס'"

ובדברים אלו, המתמצתים את גישתו של רשב"י אל השלטון הרומאי, ניתן לראות את תכונתו המרכזית של האיש אשר רדף אחר האמת בכל לבו. רשב"י, לא יכל לסבול שחיתות, עיוות הצדק והמוסר ועל כך, הוא נרדף בסופו של דבר על ידי הרומאים ונמלט למערה.

rashbi1הוא לא נכנע לדברי היהודים המתחנפים אל השלטון ומהללים אותו אלא נסה להאיר את עיניהם: הרומאים לא עושים דבר עבורנו, אלא עבור עצמם בלבד - ובעצם אותנו, הם מנצלים. רומא, היא שלטון של שרירות הדעת והסתמכות על כוח אנושי. זו אמפריה היודעת להפעיל מניפולציות על תושביה על מנת לרצותם ולשעבדם חומרית ונפשית. ועניין ה"אמת", שבמסגרתה יש זכות וחירות בסיסית ואף רוחנית לכל אדם, היא משאת נפשו של רשב"י, היינו הכרת האמת והנחלתה. עיוותים שלה, מניפולציות בשמה והסתרתה בשם האנטרס, הם דברים שעליהם הוא לא יכל לעבור לסדר היום, גם אם יהודים רבים לא מסכימים עמו. ומאירוע זה, שבו רבי שמעון בר יוחאי היה צריך להזהר מאימת המשטר שרדף אותו, נולד לבסוף הספר, שעתיד להיות המקור לגאולה ברבות הימים.

שכן, המלטותו למערה ואופן השתלשלות האירועים בהמשך בדרך כה סימבולית, היא שהובילה בסופו של דבר ליציאה מתוכה אל עולם אחר. עולם שבו ישנו אדם שמכיר את כל סודות היקום על בוריים. עולם, שיתחיל להשתנות ולקרב את היהודים כאומה, אל פסגת שאיפותיה: גאולה רוחנית אמיתית שאינה תלויה בחומר ובגוף, אלא בהכרת השקר המולך בעולם ומחיקתו, על ידי השתתת האמת כערך עליון, כפי שמתואר בזוהר
 
רבי שמעון בר יוחאי, תנא בן הדור הרביעי, הוא הידוע והמפורסם ביותר מבין תלמידיו של רבי עקיבא. בין תלמידיו של רשב"י עצמו נמנה רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה. רשב"י, כאחת הדמויות הבולטות ביותר בעולם היהדות בכלל ובקבלה בפרט, מתואר על פי המקובלים כאדם שהצליח לנסח עבור הדור האחרון את הכתבים המובילים לגאולה, כספר הזהר. ספר, שנולד לאחר המלטותו של רשב"י אל המערה, יחד עם בנו אלעזר למשך 12 שנים. וספר זה, שהתגלה ונחשף ברבות השנים על ידי רבי משה דה ליאון, ידוע בחכמת האמת כאוסף של סודות שתוכנם מכוון אל אנשי דורנו. דור, שלפי הכתובים מנותק מכל קשר לרוחניות ודווקא ממנו, תתחיל השיבה האמיתית אל מקורותינו. כלומר, הזהר, על אף שנכתב לפני מאות שנים, מיועד לזמננו אנו, כתיאור של החוק הרוחני השולט בעולם ודוחף את האנושות כולה, אל מטרתה הנשגבת: גאולה.
 
 
הזהר: שיטת ג' הקווים
 

הרצון שלנו לקבל הנאה בחיים ומורגש בנו כחיסרון, כריק, נקרא בחכמת הקבלה קו שמאל. שמאל, הוא הביטוי למהות שלנו והימין לעומתו, מבטא את אותה הנאה שלבסוף חודרת לתוכנו. ההבדל שבין קו ימין וקו שמאל, כלומר, בין הרצון לקבל הנאה ובין ההנאה עצמה, הוא אותו הפרש שידוע בחכמת הקבלה כמרחק שבין השפעה וקבלה. השפעה, היא תכונת האור, שכן, הוא מגיע ויורד אלינו ממעלה למטה. מעלה ומטה, הם ביטויים קבליים המצביעים על סיבות ותוצאות. עליון הוא הסיבה ותחתון הוא התוצר. ואותה מציאות שמחוצה לנו בכל רגע ורגע ושלתוכה אנו נכנסים, משופעת אלינו על פי הקבלה מטעם תכונתה לתת. האור, ההנאה, הוא המשפיע והנותן. האדם, הוא המקבל ובעל החסרון. הקו האמצעי, זה שביניהם, הוא ביטוי ליכולתו של הנברא לעבוד כלפי הרצון לקבל שלו עם הכוונה הנכונה, היינו, כוונת ההשפעה.

rashbi2שכן, מסבירה הקבלה, על אף שכל חומר הבריאה הוא הרצון לקבל הנאה ולמרות שהבורא ברא רצון לקבל הנאה במטרה להיטיב לנבראיו, עם כל זאת, זהו שרש הבעיה. המקבל, מעצם תכונתו, תלוי בנותן. חסרון, הוא ההפך ממילוי ולכן קבלה והשפעה, הן תכונות מנוגדות. רצון והנאה, המכונים בקבלה "אור" ו "כלי", זקוקים למתווך ביניהם על מנת להתרחש במציאות ובכך, עוסק ספר הזהר. כלומר, כיצד האדם יכול עם החסרון שלו, עם רצונו לקבל הנאה, לא להיות מרוחק מן השרש, מהבורא אשר נותן. זאת אומרת, שכתבי הקבלה בכלל והזוהר בפרט, הם כמעין ספרי הנחיה לדורנו כיצד לעבור ממדרגתנו הנוכחית והחומרית, לדרגתנו הבאה במציאות, הרוחנית. אל המצב שבו החסרון שלנו לקבלת הנאה, מחובר כל העת למקור ולכן, לא חדל מלהתמלא ובהתאם, להתענג. זו, המטרה שלנו כבני אדם והדרך שלנו להשיג מציאות של משמעות ממשית שמתוארת בכל כתבי חכמת הקבלה. תיקון הקשר שבין ימין לשמאל, היא עבודתו של האדם בעולם הזה ובאמצעותו אנו מגלים את הוויתנו הנקראת "ישר-אל", כך שאיחוד בין שני הקווים, בין שמאל וימין, היא פעולת האדם בכדי לממש את מטרת הבריאה: להיטיב לנבראים. כיצד עושים זאת ומה פירוש הדבר ברמה הרוחנית, הם לבו של ספר הזהר המפרש את התורה באופן פרקטי, לזמנים שבהם נוכל לעבור אל המציאות של גילוי סיבת המצאותנו בעולם, כבני אדם פרטיים וכאומה ישראלית.