אייר, בדומה לשאר שמות חודשי השנה, גם שמו מן הבבלים ופירושו "אור". חודש אייר, הוא השמיני מחודשי השנה בספירה מתשרי והוא החודש השני בשנה הנספרת מפסח, מחודש ניסן. בתנ"ך, ידוע אייר גם כחודש המכונה "זיו" עקב השמש הפוקדת את השמיים בעונה זו. בזמן שבית המקדש היה קיים, היה צורך בשליחת שליחים מירושלים, על מנת שיודיעו על זמן תחילת החודש, כלומר ראשו, לאלו שחגגו פסח שני.

באייר, חלים מועדים רבים, בהם יום הזכרון, יום העצמאות, יום הרצל, פסח שני, ל"ג בעומר ויום י"ם. כמו כן, מבחינת המסורת, ידועים תאריכים רבים הקשורים בחודש זה, שבו קרו כמה וכמה דברים הקשורים בחיי האומה, מלבד ספירת העומר החלה בו. בא' באייר, משה פוקד את ישראל. ביום השני של אייר, שלמה המלך החל בבנית המקדש. בז' באייר, חוגגים את השלמת חומות ירושלים בזמן בית שני ובעשירי לאייר, נפטר עלי הכהן הגדול וארון הקודש נלקח בשבי. בכ"ח באייר, יש הנוהגים בצום עקב פטירת שמואל הנביא, בתאריך זה.

מעבר לכל זאת, יש המספרים על מופתים רבים שהיו בזמן האדמו"ר האמצעי לבית חב"ד, ולכן, לא מן הסתם גם יש הנוהגים לתת לשם החודש את ראשי התיבות "אני ה' רופאך", כך שחודש זה, מסמל את הרפואה. את היכולת להבריא. וההבראה, היציאה מהמחלה, כמוה כביטול דין. משום כך, מזל החודש שהוא שור, המבטא את תוקף הדינים, יכול להתבטל דווקא עם הופעת החודש החושף את סגולותיו, שיכולות לחדש את מה שמעל המזל, שכידוע, ישראל הם מעל הזמנים. כלומר, שעל אף שכל חודש וחודש נשלט על ידי כוחות מסויימים, כאלו ואחרים, עדיין עם ישראל הוא מעליהם. היינו, שהוא אינו בדומה לשאר האומות שנשלטות על ידי המזל