קשר משפחתי - זוגי - רוחני

"אוכל, מין ומשפחה" הם שלושה מושגים המייצגים את כל מה שאנו חייבים, כדי לשרוד בחיים. "אוכל", זה מושג שמגדיר את העובדה שיש לנו קשר ואינטראקציה עם הסביבה, שבלעדיה אנו מתים. שהרי בכל רמה שהיא, אנו זקוקים למה שמחוצה לנו, שייכנס לתוכנו ויצא בהתאם, כדי להישאר חיים. אחר כך ומעבר לכך, סתם לחיות, לא נותן לנו דבר בלי שיש לנו גם רווחה נפשית לכאורה, שלשמה אנחנו קיימים. לכן, בלי שאנו יודעים, שהמשכנו את עצמנו גם אחרי שאנחנו מתים אין לנו טעם ומכאן ש"מין", הוא חלק עיקרי ומחייב אצלנו בני האדם, וכמו כן אצל רוב היצורים.

"משפחה", היא הסביבה הקרובה לנו שתדאג לנו, תראה לנו איך לעשות דברים, כיצד לשמור על עצמנו ולהיות בריאים, גופנית ונפשית, על מנת שנצליח בחיים. משפחה, נחשב כמושג הקשור להישרדות שלנו, בטרם אנחנו זקוקים לכל שאר העניינים. היינו לכסף, לכבוד, פרסום, שליטה, מעדנים וטיולים לחו"ל, ככאלו שכבר "חיים את החיים". ובמסגרת זו כמובן, של המדור שלי, רציתי לשים את הדגש באמת עליה, על המשפחתיות, כבסיס לכל מה שיש לנו בחיים. משם, אנחנו צומחים ומצמיחים את עצמנו, כך שככל שהמקור שלנו טוב ונכון, כך גדל הסיכוי שלנו להצלחה אמתית. לאושר, המהווה בתוכנו מענה ותשובה פנימית, ברמה הנפשית. ובמידה שאנחנו מעריכים חלק זה שבחיינו ויכולים לעשות בו שימוש הלאה, כלפי האחרים, אזי הפקנו ממשפחתנו דוגמה ומודל, כדי להבין כיצד להתנהל הלאה בעולם, אל מול שאר האנשים.

משפחה, לא מחליפים, כמו שאומר הפתגם העממי הידוע. עם זאת, ניתן בהחלט להרחיב את חוג מעגל המכרים שלנו עם הזמן, עד כדי כך שאפילו נרכוש או נבחר, גם בבני משפחה חדשים. זאת אומרת, שמעבר למשפחה שכבר קיבלנו במתנה ואפשרה לנו לעבור את כל אותם תיקונים נדרשים, "משפחה מבחירה חופשית" היא גם משהו שניתן לנו, כמו שגיליתי בחיים. שכן, רכשתי לעצמי עם הזמן לא מעט אנשים, בסוגי קירבה שונים, כשחלק מהם כאמור מוגדרים בעיני כמשפחה, שבהם בחרתי, שאני יודע שנדאג אחד לשני תמיד כמו שבמשפחה הדברים נוהגים. והעניין הזה, הדבר הזה, שהוא כמו קסם שמגלים אותו ככל שגדלים ומתבגרים, חשוב לטעמי לא פחות מדאגה לפן הזוגי. היינו, דאגה לפן המשפחתי, החברי, שיהיה שם תמיד בשבילנו ואנחנו בשבילו, מאהבה ובחירה חופשית. מניסיון אישי, זה ניתן ואפשרי, ומומלץ לכל מי שמבין שהחיים עשויים גם מכל אלו שמקיפים אותנו, כ"זרים" שלא הכרנו, לפחות לא כילדים שמתחברים רק למשפחתם הטבעית.

נושא זה, בהקשר זה גם כמובן, הזכיר לי את המושג המוכר מכתבי המלך שלמה כ"דודי", המתאר מצב של קירבה של עם ישראל לבורא, לעומת "רעייתי", שמוסבר בחסידות בדרך מופלאה. דרך, המזכירה את כל עניין הזוגיות והמשפחתיות שלנו בחיים. ומסבירים החסידים החכמים, שכאשר אנו נכנסים לזוגיות, אנחנו בעצם בוחרים באדם זר, להיות לנו למשפחה. כמו רעיה למשל. עם זאת, מבן או בת זוג, ניתן לצערנו כידוע גם להתגרש. לא כך הדבר הוא אבל מ"דוד". אם בן/בת זוגנו מורגשים אצלנו עד כדי כך שהם כמו משפחה אמיתית, לא נוכל להפרד מהם, באותה מידה שלא נוכל להיפרד מדודים שלנו, כי הם משפחתנו. ולכן, "אני לדודי ודודי לי", הוא משפט המתמצת לטעמי את החיבור הזוגי המושלם, כתבנית עבורנו כאן, ברמה הפרטית. שנזכה גם אנו אמן, לזוגיות ומשפחתיות, שתביא לכמו שכתוב "השראת השכינה", כי היא נמצאת כידוע, במקום שבו נמצאים אוהבים. במקום שבו נוקטים בבחירה באהבת חינם, בערכים חשובים כגון משפחה וזוגיות, על פני שאר הדברים הרדודים בחיים. אלו, שמשאירים אותנו לא פעם אולי לבסוף "בעלי עקרונות" וגאים אבל בודדים, בלי הרבה חברים איכות חיים וזוגיות, מעבר ל"אני ועצמי", כהדבר היחיד שאנו מכירים. 

שנזכה