שלישי, 02 אוגוסט 2016 08:41

הדור האחרון - זה קורה עכשיו

"להיוולד, לחיות, למות, ככה עוברים 70 שנה - זה כמו לדפוק כרטיס בעבודה אתה בא והולך". כך מתחיל השיר "בא והולך", מתוך אלבומה הראשון של להקת "הדור האחרון", בבואו לעסוק בשאלת משמעות החיים שלנו, מאז ובכלל, ובעיקר בדורנו זה. דור, אשר כך מסתבר, שהולכת ומבצבצת בו השאלה הזו, של משמעות החיים, יותר ויותר. שכן, הזמן הזה בשונה אולי מזמנים אחרים שקדמו לעת זו, גם בארץ ובטח שבעולם, הוא דור של קידמה, ידע רב וטכנולוגיה. זהו דור שלא חסר לו דבר. יש לו הכל מכל וכל ולכן כנראה, הוא גם מתחיל להכיר בריקנות שאינה מתמלאת לעולם ולא נותנת מנוח, בדבר השאלה "בשביל מה?". כלומר, לשם מה כל המסע הזה, שאותו אנו עוברים.

"מהילדות אל הבגרות, פתאום קופצת הזיקנה - והסרט הזה רץ מולך, אבל אתה כבר דועך", ממשיך השיר להיטיב ולתאר את מה שכולנו יודעים, שיקרה ממילא בעתיד. והעתיד, מסבירים לנו החכמים השונים, הוא כבר כאן. שהרי מעצם זה שאנו חושבים עליו, דואגים לגביו, חשים בו כמנצנץ אלינו מרחוק, זה אומר שהוא כבר סוג של הווה. כי הנה כתוב "במקום שמחשבותיו של אדם, שם הוא נמצא" והכוונה היא לא רק למקום, אלא גם לזמן. ובאמת אדם מפותח, הוא זה שיכול לחשוב ולחשב קדימה ובהתאם, ליצור את ההוווה על פי תכנוני העתיד ולא להגיע אליו, לעתיד, בלי שום הכנה. וכיוון שהדור הזה, המכונה גם בכתובים "הדור האחרון", עיקר חסרונו הוא במשמעות אזי מה שמדאיג אותו בעתיד זה בדיוק זה. כלומר, בשביל מה חיינו את כל החיים האלו, שממילא נגמרים.

"שעון החול מתהפך ברגע שנולדת, אתה תינוק גוסס שלא יודע בשביל מה לעבור את המסע שלא זכרת שבחרת - ומה המטרה פה? מה הנקודה?". מטרה, לעומת תכלית, באה לידי ביטוי גם במילה "יעד". כלומר, מצב, זמן או מקום שאליו אנו חותרים להגיע. תכלית לעומת זאת, מובדלת בכך שעניינה הוא "סוף מעשה במחשבה תחלה", היינו, שעליה מושתת הכל ואלמלא היא, אין טעם במטרתיות גרידא. כמו למשל "להביא ילדים", "ליהנות", "להיות מאושר" וכן הלאה, כאנקדוטות לתיאור מטרת החיים. אף אחת מאלו או דומות להן, הן לא התכלית. שכן תכלית היא הבסיס שבלעדיו אי אפשר ועל כן גם ראשיתה כזרע ואחריתה, במידה ונשכיל ללכת במסע הזה של שאלת משמעות החיים, היא המטרה. ואם המטרה שלנו תכליתית, נשיג את התשובה. לעומת זאת, אם היא אינטרסנטית, רגעית וצרה, נפספס ממילא. זאת אומרת, שלא נוכל להגיד בבוא העת "אנו יודעים בשביל מה כל זה היה".

"שוב ושוב לישון ולקום, וביניהם עובר הזמן, מה זה נותן לי מה נותן שאני בא והולך - אני נמצא פה ביקום ומחפש תשובה, לדעת מה המשמעות מי בחוטים פה מושך? זוהי ספירה לאחור ברגע שנוצרת, אתה משועבד לגוף שייעלם באדמה, אתה שחקן במחזה שלא זכרת שקראת ואם יש במאי פה, אז שיגיד לי למה" (מ"בא והולך") אלו השורות שכמעט ולקראת סופו של השיר, המגלות בנו את התהיה ההיא, לגבי אלקים וכל הקשור ברוחניות. לגבי אותה נקודה יהודית שבנו שלא רצינו להתמודד איתה ואבדה לה אי שם בתוך חיינו החילוניים, אך במהלכם היא צצה ומתעוררת שוב, כמו משנתה. היא, באה ומתנגשת לנו עם כל הידע המודרני ומה ומי שאנו מרגישים שאנחנו, כאנשים בעולם. ול"התנגשות", הזו אנו מבינים, נובעת מכך שהמדובר במשהו שהוא ברמה הנפשית שבנו, שהיא מעל "שבבים", מעל "אפל", או "גוגל" ושהפתרון לו, כנראה לא יבוא לנו ב"טאץ'". שהרי לנפש, אין מענה ברמת מחשוב ומיינד. היא, לא מעורבת במה שקורה לנו בנייד או ב"פייס"

"עוד מעט מתחילה עוד תכנית בטלויזיה, פרסומות וחדשות, בדיוק כמו אתמול - ואם רק בשביל זה לעולם הזה באתי, אז ממש כבר נמאס לי ואני מתחיל פה לסבול". זו לא פעם ההשלכה של חסרוננו הנפשי, כלומר סבל. כך שמכיוון שלא השגנו את התשובה לשאלה הפנימית שאותה שאלנו, ומפני שכל שנותר לנו הוא להמשיך ולפעול על פי הפתגם המשובש "נאכל ונשתה כי מחר נמות", אזי משהו בתוכנו כבה. משהו בנו, הופך לעצוב ומדוכדך. אמנם זה על פי רוב דבר תת הכרתי ולא מובן לנו ולא ברור לנו שזה נובע משם, אך זה משם. החסרון הזה שלא מצאנו לו תשובה, הוא שדוחף אותנו כמעין פיצוי אל הרדיפה החומרנית, להתמכרויות השונות כגון לקניות, למשחקי מחשב, לטלויזיה, לאכילת יתר וכו, תוך המחשבה המתעתעת, שהנה אוטוטו אנו שמים את ידינו על "הדבר" שאותו רצינו ובו חשקנו. אך עם זאת ועם הזמן, אנו מגלים ששום דבר לא נמצא שם וזה, מה שבהמשך כאמור גם, מביא לסבל שמאפיין דור זה. דור שמקור כאבו הפנימי הוא ממאבק הגוף בנפש החבויה. כשהגוף ממשיך לדחוף למילוי חסרונות ארציים של עוד אוכל עוד כסף ועוד מין ושאר הגזמת צרכים וחשקים מיותרים - והנפש, נותר בה רק הד דק מן העבר. או דווקא אולי מן העתיד. או בעצם, מהחיים שלנו, שקוראים לנו להכיל אותם באמת, ברמת הנפש שלנו, עד תומם

עודכן לאחרונה ב שלישי, 02 אוגוסט 2016 10:15

פריטים קשורים

3 תגובות

  • קישור לתגובה דני מכאל ראשון, 18 דצמבר 2016 17:38 פורסם ע"י דני מכאל

    זו להקה שקשורה לקבלה לעם בני ברוך של לייטמן לא? אני חושב שהגיטריסט שלהם ויצפלד מוכר גם בעולם

  • קישור לתגובה חיותה שלישי, 02 אוגוסט 2016 10:36 פורסם ע"י חיותה

    בחיים לא שמעתי על הלהקה הזו האמת. שיר טוב

  • קישור לתגובה זאק שלישי, 02 אוגוסט 2016 10:16 פורסם ע"י זאק

    זה השיר הכי טוב של להקת הדור האחרון לדעתי. זה ואף אדם לא לבד כולנו איש אחד בלב אחד

השאר תגובה