רוחניות וגשמיות

רוחניות וגשמיות

העולם הזה שבו אנו חיים, מסבירה הקבלה, הוא התגשמות של תוצאות, מכוח הסיבות המסובבות אותן מלמעלה. מהרוחניות. היינו, שהעולם שבו אנו חיים, אין בו דבר מלבד תוצאות שהן פרי הכוחות הרוחניים המחוללים את המציאות ושבהם עוסקת חכמת האמת. זאת אומרת, שההבדל שבין רוחניות וגשמיות, הוא כמו ההבדל בין סיבה לתוצאה שבאה מהכח אל הפועל. והמצב שבכח, היינו הסיבות, היא הרוחניות הפועלת כלפינו בצורת חוק המכריח אותנו לחיות תחת תוצאותיו, בהתאם לאיזוננו מולו. שכן, המציאות באופן כללי כתוצאה, מסבירים המקובלים, היא אינה לכשעצמה, אלא היא עדות ותפיסה הנובעת מאיזון אל מול החוקים הפועלים בה. וכך, איזון מול החוק הרוחני שפועל עלינו ממילא ושואף להביאנו לשלמות, יביא אותנו לתפיסת מציאות רוחנית - וההפך. ככל שנהיה שרויים בהסתרה לגבי קיומה של הרוחניות, כך נחוש את העולם עבורנו כהתגשמות של תפיסתנו הקלוקלת, נטולת השרש הרוחני, כלומר, בתפיסת מציאות של גשמיות. עם זאת, היכולת להסיר את המחסום המסתיר את הרוחניות ולעבור מתפיסת המציאות הגשמית לתפיסת מציאות רוחנית, מתקיימת על ידי לימוד טיבם של החוקים המחוללים ושל הסיבות והכוחות הראשוניים, שמעל לגשמיות, שעליהם כתוב בחכמת בקבלה

"אין לך עשב למטה שאין שאין לו מלאך מלמעלה, שמכה אותו ואומר לו גדל!" - חכמינו ז"ל

רוחניות, מסביר יהודה אשלג, בעל הסולם, היא "מה שלא יתבטל לעולם, ולכן הרצון לקבל בהצורה שהוא נמצא שהוא ע"מ לקבל, נקרא גשמיות, משום שהוא יתבטל מצורה זו ויקבל צורה בעמ"נ להשפיע". זאת אומרת, אומר לנו אשלג, שההפרש שבין המושגים, בין התפיסה הגשמית לתפיסה הרוחנית, הוא בנו ובתפיסה שלנו. ההפרש, תלוי במידת התיקון שלנו, ביחס למצבנו המקולקל. שכן, כל ההבדל שיש בין רוחניות וגשמיות הוא ביחס שלנו אל הרצונות שלנו. כאשר הרצון שלנו הוא בכוונה על מנת להשפיע, זה נקרא שהגשמיות התבטלה ושאנו בתפיסת מציאות רוחנית. ובנוסף לכך הוא אומר, ששרש ההבדל שבין רוחניות וגשמיות, הוא בעניין הנצחיות. היינו, שגשמיות, הוא מה שיתבטל מן העולם, שזוהי הכוונה הזדונית של האדם לקבל לעצמו בכוונה תחילה ואגואיסטית שתשתנה בצורתה לרוחנית. לאלטרואיסטית ונצחית. מפני שפירוש העניין של הרצון לקבל בעל מנת לקבל, הוא שהכלי סופי ובעל גבול. ולעומת זאת, הכלי הרוחני, הוא אינסופי ונטול גבולות לעומת הגשמיות. ובמידה שבה האדם תיקן את כליו במסעו הרוחני, כך הוא מעביר את מהותו מן הגשמיות, לרוחניות. לתפיסת מציאות ששולטת בכל, בטרם התגשמותה לכדי החומר בפועָל ולעולם שבו אנו אוחזים אך ורק בערכים סופיים ואינטרסנטיים. רוחניות, היא התוצר של עבודת תיקון האיזון של האדם בין חוקי המציאות שחלים עליו ובין אופן תגובתו אליהם והתייחסותו אל חשיבותם. ובהתאם לכך אומרים המקובלים, "גשמיות", היא חוסר איזון, הנובע מההסתרה של האור הרוחני כאותו מימד ששולט בשדה התרחשות מציאות חיינו, כך שבסופו של דבר נתפס בנו העולם שבו אנו חיים, כגשמי. או כמו שאומר המשפט הידוע ש "חושך, הוא היעדר אור" ולכן, פעולת התיקון היא כולה הארה ומילוי של הכלי החדש בתענוג רוחני. בהנאה, שבניגוד להנאה הגשמית, נשארת שם לנצח ומורגשת באדם כקיימת לעד

יש הפרש בין גשמיות לרוחניות: שבגשמיות אזי הכח לפני העשיה... שלא עושין שום דבר מלפני שיהיה להם כח לעשות... מה שאין כן ברוחניות...מוכרחין להתחיל את העבודה לפני שמשיגים את הכח..." - יהודה אשלג, בעל הסולם

שכר ורווח, הם מה שמפריד בינינו ובין המציאות האלוקית. האינטרס, הוא מה שמבדיל בין רוחניות וגשמיות. זאת אומרת, שעניין שאלת התענוג שעליה האדם תוהה, היא דבר מה שמושג באופן שונה ברוחניות ולכן, מעצם היותנו בגשמיות אנו לא מבינים מהיכן לקחת את הכח לעבודה הרוחנית, ללא הבנת השכר המובטח. בגשמיות, אנו שואבים את כוחותינו לעבודה מטעם תענוג עתידי או מטעם מניעת הסבל כך או אחרת ובעצם נוהגים לפי כללי הרצון לקבל הנאה האגואיסטיים. לעומת זאת, רוחניות, מעצם היותה מנותקת מהגוף ומשכרו, אינה מובנת לאדם והוא לא רואה בה את ההנאה המובטחת. רוחניות, לעומת גשמיות, היא השגת תפיסת מציאות של הנאה שמגיעה לאדם רק לאחר "אמונתו" בשכר עתידי, מעל הדעת וללא הבנתו. שכן, רוחניות, משמעה יציאה מהתלות והיחס לעולם הזה ולכן, במידה שבה יראה האדם שכר כלשהו ברוחניות, הוא "יפול" לתחום הגשמי וכפי שכתוב, שמלכתחילה נעשה תיקון שהאדם לא יוכל לעשות שימוש ברוחניות לשם הנאתו האישית הקלוקלת. היינו, שהרוחניות, מתגלית כלפינו, רק בהתאם לתיקון שעשינו במהלך דרכנו על מנת להגע ליצירת איזון בינינו ובין החוקים הפועלים על היקום מלכתחילה

מועדי, זמני וחגי ישראל

חודש אדר

adar

חודש אדר עפ"י המקורות - הרצון של האדם לרוחניות, מסבירים המקובלים, הוא זה שעושה את האדם למה שהוא, היינו ל"אדם", שעניינו הוא מעל הבהמה שכן, מילת אדם גזורה מהביטוי "אדמה לעליון". כלומר, שאדם, הוא לא זה שיש לו צורת הגוף המוכרת לנו, שהרי ברמת הגוף, אין הבדל בין הבריות והיצורים, מפני שהבריאה כולה מתאפיינת על ידי תכונה אחת בלבד הקרויה "הרצון לקבל הנאה". עם זאת, הבירור ממה לקבל את ההנאה, הוא שעושה אותנו למין מיוחד. לבריות, שבניגוד לשאר יצורי העולם, אנו מחפשים משמעות. תבונה. אמת. אנו מחפשים סיבה, תכלית והגיון בחיים, מעבר להליכה אחר שאלת ההנאה הנובעת מהיכן מר לנו...קרא עוד
המגילה הפנימית
חודש אדר
מגילת אסתר
פורים - משמעות החג וסימניו
כל חגי ישראל

פרשת השבוע - זה עליך

"תצווה" - פרשת שבוע על פי הקבלה

משה רבנו, אומרים חז"ל, "שכינה מדברת מתוך גרונו". ובפרשת השבוע, פרשת "תצווה", מצטווה משה כנגד כל בני ישראל, לצוותם במצוות הכהונה של אהרון ובניו, הכהנים, בני שבט לוי. משה, משול כנגד כל בני ישראל שכן, הוא החלק המתוקן שמוביל את שאר החלקים, היינו בני ישראל, העם, אל מחוז חפצם. הם, מקשיבים לו ובו, הם צריכים להאמין. שהרי כתוב "ויאמינו בה' ובמשה עבדו", מפני שללא האמונה בשני הנתונים, זוהי לא אמונה נכונה ושלמה. להאמין בה' זה אומר, להאמין במשה. להאמין בעבדות, כלומר, בלהיות כפוף לעבד ה', למשה. לאותה תכונה פנימית שבנו שמוליכה את מהותנו כאדם לרוחניות, מתוך הגשמיות. מתוך מצרים, מתוך העבדות. ולא זו בלבד, אלא שגם בשעות המצוקה, עליה אנו סומכים. על אותה נקודה פנימית של הרגשת האמת הרוחנית שאליה צריך כל הזמן לשאוף. בלי הבטחון הזה, במדבר המחשבות וההפרעות, לא ניתן להתקדם. הנקודה הזו, משה, היא שמוליכה אותנו במדבר. בכל אותם מצבים שאין לנו מושג מה לעשות, אך בזכות האמונה, יש לנו על מה ועל מי לסמוך. ...קרא עוד

כל פרשות השבוע

 

הספריה שלנו ומאמרים

כאן תוכלו להכנס ולעיין בספרי מקור ובספרי המקובלים, כגון התנ"ך, תהילים, תלמוד עשר הספירות ועוד ... 
Button2

 

כאן תוכל להכנס ולקרוא מאמרים בנושאים שונים 
button

ארכיון

archiveהכנסו לארכיון שיעורים וצפו בשיעור ראשון בקורס "שער לרוחניות"

 

 

archibeButton

FACEBOOK

like1 קבוצת משמעות החיים בפייסבוק - עשו לייק והשארו מעודכנים !
dor hacharon הפרוייקט של הדור האחרון -  דף השראה להולכים בדרך הרוחנית 

עצה יומית בSMS בחינם

הכנס את מספר הטלפון שלך וקבל מסרון רוחני יומי 3 עד 5 פעמים בשבוע

אנא הכנס את מספר הטלפון שלך

מבקרים באתר

היום631