המאמר "אמת אחת" מספר "התיאור" - לקריאה

המאמר: אמת אחת

אמת אחת, היא זו שכוללת בתוכה את כל המציאות כולה, עד שאין מעבר לה לעולם.

והיא פשוטה ומיוחדת גם יחד, הגיונית אך מופלאה, ועם זאת, היא אינה בגדר דעה פרטית של מישהו מסוים או שהיא דבר מה נשגב, השייך לזה כן ולשני לא, אלא משתייכת לכל וכוללת בתוכה כל דבר ודבר, גם את שקרי העולם. ויש להבין את העניין:

שנקראת "אמת", כי אינה תלויה ומשתנה. ו"אחת", מפני שאין יוצא ממנה לחוץ. שכאמור, גם מה שנדמה לכאורה כ"שקרי", בה הוא, שהרי אינה משתנה. והנה, כל הבחני הריבוי כשינוי שבמציאות העולם, הם בעיני המתבונן בלבד ולא בה. וניתן להבין את הנושא על דרך משל, לפיו אם יהיו מספר אנשים, כמו שניים לדוגמא, המביטים באותו דבר, הרי שכל אחד ואחד מהם יתאר את העניין מזוויתו הוא, בשונה מזווית חברו. כך שממילא איש לא מתאר את כל העניין כולו כי אם את חלקו. שהכולל, כעניין, הוא הנמשל לאותה "אמת אחת", זו שבה מתרחשים גם כל השינויים, אשר הם כאותם המביטים כל אחד ממקומו הוא, מזווית אחרת על אותו דבר. ועם זאת, הדבר עצמו אינו מושפע מהם כמביטים בו, תלוי בהם, או משתנה, אלא נשאר קבוע, כמו האמת שהיא קבועה. ורק המתבונן, הוא שמשתנה כביכול במיקומו כלפיה, כמו אלו המביעים דעה מזווית אחרת, על אותו עניין אחד. ואין המשל דומה לנמשל עד כדי דיוק מוחלט, אלא רק בכדי להדגים נקודתית, שהרי ברור שהאמת כאחת, כוללת גם למביטים שבה ונהיר הדבר.

-------

ומפני שרוב בני האדם אינם יכולים לאחוז בתיאור זה, של אמת אחת גדולה, כוללת, ככזו שאין בה שינויים ושהיא קבועה כאמור, לכן, אוחז כל אחד בחלק קטן ממנה, כדעתו שלו, אשר אותו הוא מכנה "האמת שלי" כתיאור המציאות לכאורה. וכיוון שכך, יוצא שנדמה לאנשים שהמציאות מכילה ריבוי אמיתות ובמסגרתה, "כל אחד והאמת שלו" הצרה. אבל האמיתות, ביחס לאמת, הם הם השקרים, כמידת ריבוי דעות בני האדם בעולם שטרם אוחזים בעיקרון המאחד את כל הדעות להסכמה, על אמת כללית אחת. כלומר, לאחיזה במציאות שלפיה האמת, היא מילה המתארת את כל שיש, היה ויהיה עד א"ס ללא כל יוצא מן הכלל אי פעם, כאחד. שזאת "עובדה" לכל המצוי מתמיד ובכלל, כתיאורה הפשטני של מילת ה"אמת", לכל המעוניין, בצורת מושג שמעל כל דעה כפשוטה אחת. ומה עוד, שבפשטות זו, ברור שהיא אינה דבר מה נשגב, שכמו מובנת היא לדעתו של זה ולשני לא, כי אם כשמה כן היא; כוללת לכל, כנחלת כל אדם שבעולם המעוניין לדעתה.

ושקר, הוא מונח יחסי לאמת, כי הוא חלק ממנה, כמו אותו מי שמביע דעה על השלם בחלקו, אך אינו אוחז בשלם ממש וגם כמותו חברו. ולכן מסתבר, שהעניין הוא לא הנחת הדעה הנכונה, או שינוי מיקום להתבונן ממנו, אלא המדובר בהתפתחות לאחיזה במצב שלם אחד וכולל כאמור, שמעל כל, כדעת "אמת אחת". שעד אז, משולות בעיניה של מציאות האמת כל הדעות לשקרים, כי רק היא מוחלטת וקבועה, נצחית ושלמה, בעיני המתפתחים לכדי היכולת לאחוז בה במלואה כדתם.

ומובן שלא ניתן לדעת אף פעם באמת עם מי מבין טועני הדעות עליה הצדק, או איזו דעה בעולם נכונה יותר, כנוגעת לתיאור של אמת כוללנית, כי כאמור תפיסתנו, אחיזתנו והתבוננותנו במציאות היא ממילא מוגבלת עד מאוד כידוע, ובטח שלא תוכל להכיל לכלל המופשט ממנה. ומכאן גם צמח העניין לפיו טוען כל אחד לאותה "אמת שלו", החלקית, שעליה הוא נלחם ממניעים שונים שמקורם בדעתו הצרה, בעוד הכל הוא בעצם שקר אחד גדול. או יותר נכון "שקרים". כי רק במושג זה של שקר, קיים הריבוי, כדעות שבעולם.

והמפותחים, שמבינים את הדברים, ירצו לצאת מהשקרי, הצר והמושלה, למקום של רווחה. למקום, שמסוגל להסביר ולתאר את הדברים כולם כאחד, מעל כל דעה וריבוי עניינים לכאורה, שעל כן במילים פשוטות, אמת אחת אינה אלא "כל המציאות כולה" כהסבר, שעליו מוסכם בין כולם. כך שאין מי שעלולה לצוץ לו סיבה מיוחדת להיות שונה ונבדל ולא להסכים על אותה עובדה המשותפת על כולנו ממילא. זו לפיה, האמת היא כלל המציאות כולה עד שאין חולק. ושבמסגרת זו, של הסכמה ומכנה משותף, הנה עדיין יכול כל אחד להמשיך ולאחוז בדעתו שלו הקדומה - והשוני אם קיים - אינו נוגד או מבטל את ההסכמה על אותה אמת אחת השזורה בינינו. לפחות בין אלו הטוענים לשכל והיגיון, כדבר מה שמייחדם משאר כל הקיים.

ובכל שכתבתי עד כה, רק תרתי אחר אלו שיסכימו עמי על הדברים, פן תיוותר זו האמת כמבודדת בידי. שכן, מי שיוכל להסכים יחד עמי על היותה, יוכל לאחוז בה כבר עכשיו בטרם עת. ולא נשאלת שאלת גודל שכלו של מישהו, או כשרונו להבין את הדברים, אלא רק כמוסבר, יכולת הסכמה על תיאור הכולל לכל, כהגדרת צורת אותה אמת, שהיא אחת בפשטותה.

שבאחיזה בה כנחלת כל, כוללת היא את מכלול הדעות ואין עוד צורות הבעות דעה על שמעבר לה ועדיין, אינה דבר מה מיוחד חרף כל ייחודיותה. כלומר, שהיא בהשגת כל אדם החפץ בה, או לפחות בידי המפותחים שבאנשים, המסוגלים לנסות וללכת בשביל המוביל לכדי אחיזה במעין שלמות ממשית של זה הדבר. ומדוגמת המשל ההוא, מובן שאין הדעה הצודקת מצויה בידי אחד, יותר מהשני האוחז בחלקו, אלא היא עם מיעוט מפותח שכבר אוחזים במעין הגדרת אמת שמעל כל דעה. ולכן, כל שמחוצה לכך הם השקרים, שהם, כדעות שטרם נכנסו להסכמה על אמת אחת. וכל המסכימים עליה ככלל, הם שיוכלו לרדת עד עומק הבנת הדבר; שמי שאוחז באמת כללית שמעל כל דעה, הוא גם מי שמקדם לכל שאר הקיים. שאחרת, מטבע הדברים הנה המה כמו מעצמם מסתובבים על דרך סיבה ותוצאה שאינה יכולה אף פעם להביא עם הזמן אל תוצר וסדר בצורת השגה במושג ה"אמת", כדרך התקדמות ב"הטבע". עם זאת, אותם המפותחים יותר שבמציאות, עד המפותח מכולם, דעתם כבר אינה מוגבלת ככל חלק אחר שבטבעיים, אלא היא מקודמת יותר לתפיסת השלם שכמו "ממתין שם" שיאחזו בו יתר חלקיו.

ומן האנשים השלמים הללו, מחויב שישנו איש שלם, החושף את המדרגה הפשוטה ונשגבה גם יחד. זו של אמת אמתית, שכאמור היא מעל כל מצד זה, אך מן הצד השני, כוללת היא גם לכל דבר ודבר. ואותו המפותח שבכל דור הוא שאוחז בה כדי לקדם את השאר, בדרך שהיא מעל דרך הטבע. כי הטבעי, כשמו כן הוא, מתנהל במערכת סגורה של תוצאותיו. ולולא המפותח כמקדם, לא תתכן התפתחות ממשית שכן נדרשת כאן קפיצת הזמן אחרת הכל היה נשאר במסגרת מערכת של תנועת זמן טבעית, סתומה. כך שכמו מן העתיד באה אותה ההתפתחות אשר מעלה את הדעות כחלקים אל השלם. ואם לא היה שתול מראש המפותח ביותר כמי שמקדם לכל ולכולם מלכתחילה, הרי לא ייתכן שהיו בכלל אנשי אמת ואף לא תתכן מציאות בכלל של הסכמה, מצד כל אדם שהוא על איזושהי דעה, אם שקרית אם נכונה. כך שהכל, היה נותר בגדר פירוד הדעות המתפזרות לחלל קיומן, עם חלוף הזמן. ויובהר כי האחרון לכולם, מחויב שהיה גם הראשון, עד שיתגלה כמסיים כל העניין ואין אחריו לאן להתקדם ולהתפתח עוד. זאת אומרת, שהוא שיביא אל עתידו, את כל שעבר, כמקובץ ופשוט בו לאחדות אחת.

וכל פעולת חיבור בין הדעות שביקום, תתכן רק באותה הסכמה כללית על האמת, שבאחדותה, כלול בה הכל ללא כל שינוי, אלא רק בעיני המתבונן כמביע דעתו בלבד. שהוא, רואה בה שינויים לכאורה, שאין בה, שהרי אחת היא וקבועה. לכן, המעריך רק בחלק מן השלם, לא משפיע על המציאות הכוללת שאינה מתחשבת בשום דעה עליה ושבזה, לא רק שהיא בלתי תלויה אלא אף מכילה לכל הדעות כולן כמוסבר והמבין יבין, הרבה מעבר למוסבר. כך שיובן לו לאדם שהאמת היא שאוחזת בו כפי שהוא אוחז בה ושבזה, יוצא האחוז, כמשיג את שמחוץ לגדר הטבעי הנתון וסגור במערכה של סיבה ותוצאה. זאת, עד אשר אכן מתגלה לו מציאות של אמת ממשית, שמעל כל דעה.

ובהתגלות האמת, מתגלה גם שהיא המציבה את המקדמים לה כיותר מפותחים לשאר האנשים שבדורות, כאותם יחידים היודעים לכוון את שמסכימים עמם, אל הבנת דרך פיתוח הדעה הנכונה. כלומר, שיוכלו אחרים לגלות שהאמת, היא מעל כל ביטוי הניתן לתיאור ואינה אלא בפשטות "תבונה" עליונה. שאחרת, הכל היה כעין טבע שרירותי שאינו משתנה לעד ושהיה ממשיך להיוותר כסגור בתוצאות, שאין להן מניע ואין להן קידמה. וכיוון שהאמת היא השלם שמעל כל החלקים כי היא המניעה למערכת, אין החלקים מרכיבים לה, אלא רק מגלים אותה כמי שהשגיחה להובילם אליה, עד שיעידו על זאת בעצמם, כתבוניים כמותה. היינו, שהאמת האחת היא דבר תבונה, שמעל כל טבע ודעה, המושגת ע"י האחוז בה. ויחד עם זאת, אין זה נוגד את הטבע התחתון כמות שהוא, להיות מושגח מהאמת עצמה, עד שיוכל לצאת מגדר טבעו ולהוביל אליה כשלמות המתירה לחלקיה להתקיים בה. שבזה, יכולים הם להשיגה כתכלית, שהיא סופה של כל התנועה, לאחדות ההסכמה. זו, הכוללת גם לכל השקרים כאמור, לכל הניגודים, המחלוקות, ההסברים וריבוי הדעות, כמספר בני האדם מאז ומעולם.

ואין יותר כולל להסביר הדברים, מעבר להסכמה על צמד המילים כמאמר לבטא באמצעותו את ה"אמת אחת", שהוא המגדיר לכל מצוי ודבר במציאות הזו בכללותה. כך שהאוחז ברמה העליונה ביותר שבה ואשר מקורו ממנה, הוא זה שמתחתיות המושך שבה והוא שדוחף לכולם ולכל התפתחות אל ההשגה, באותה אמת היחידה.

והרי עתה, משהחלו אחרים להשיג באלו הדברים, הם עצמם יעידו ככלל, מאין נודע הדבר. וככל שתתרבה ותגדל ההסכמה על עובדת היות האמת האחת כקיימת, כך היא אכן תתקיים ותתהווה לעיני השכלים, כמציאות של מכנה משותף שיתפשט הלאה, לכל העולם כהארה שלמה. שאו אז ביום ההוא, יובחן שחיינו חיים חשוכים, שבהם אין לנו הבחנה ברורה בדבר מה מתוך הכרה מלאה ומודעות מוחלטת למציאות הנכונה שלפיה, כל שיש הוא אמת פשוטה אחת, מאז ומתמיד, לעד – בחיים של כאן - ועכשיו.

סוף ההתחלה.

מועדי, זמני וחגי ישראל

חודש תשרי

tishrey

חודש תשרי עפ"י המקורות -תשרי, נחשב לחודש הראשון בשנה העברית, כחודש אשר בו נברא העולם. זאת, להבדיל מניסן, כראש חודש של תחלת השנה היהודית, שכן בו התחוללה יציאת מצרים. לפי כך, תשרי גם יוצא כחודש שביעי, במידה והשנה נספרת מניסן. כידוע, מזל החודש הוא מאזניים...קרא עוד
עשרת ימי תשובה - הימים הנוראים
צום גדליה - עפ"י המקורות
שמיני עצרת ושמחת תורה חג האלוהים
סוכת משמעות החיים
כשאין כותרת
מחילה, סליחה וכפרה - שלושה מצבים בפנימיות
בריאת העולם בקבלה
בראשית ברא אלוהים את השינוי
כל חגי ישראל

פרשת השבוע - זה עליך

"נח" - פרשת שבוע על פי הקבלה

התורה, מסבירה לנו חכמת הקבלה, היא תיאור  של כל המצבים הפנימיים שהאדם עובר במהלך מסעו הרוחני להשגת הקשר עם הבורא. עם המציאות השלמה. ובהתאם לכך,כל הכתוב בתורה, הם שמותיו של הבורא, שבתכונותיו, נבדל מן החומרי, הגשמי והגופני. שכן, תכונות הבורא מסבירים המקובלים הן בניגוד למה שמוכר לנו מתחום העולם הזה, היינו, שאם בעולמנו האדם אך ורק רוצה לקבל לעצמו, הבורא לעומתו, תכונתו היא נתינה. ולא זו בלבד, אלא שהאדם, בניגוד לאל, כל העת  זקוק לדבר מה ורוצה לקבל הנאה ולעומת זאת, התכונה הרוחנית היא שלמות וחוסר הזדקקות לדבר מה כלל. לכן מסבירים חז"ל שבכדי להגיע למטרת החיים, שהיא השגת האושר הרוחני מתוך קיום של קשר עם הבורא, עלינו להגיע לאיזון עם תכונותיו. ובמידה שבה נרכוש את היכולת להיתקן ולהשיג מצב של רצון לתת וחוסר צורך בקבלת הנאה, הרי שאז, נשתווה לתכונת הבורא, נהיה דומים לו ובכך, אף נגשים את מטרת הבריאה. את סיבת הבריאה. היינו, שאם כפי שכתוב סיבת בריאתו היא מטעם רצונו "להיטיב לנבראיו", יוצא שברגע שהנברא משיג את המצב השלם, המושלם, של אושר הנובע מהשגת המציאות האמתית, הוא מגשים את מטרת הבריאה. מטרת ההטבה..קרא עוד

כל פרשות השבוע

 

הספריה שלנו ומאמרים

כאן תוכלו להכנס ולעיין בספרי מקור ובספרי המקובלים, כגון התנ"ך, תהילים, תלמוד עשר הספירות ועוד ... 
Button2

 

כאן תוכל להכנס ולקרוא מאמרים בנושאים שונים 
button

ארכיון

archiveהכנסו לארכיון שיעורים וצפו בשיעור ראשון בקורס "שער לרוחניות"

 

 

archibeButton

FACEBOOK

like1 קבוצת משמעות החיים בפייסבוק - עשו לייק והשארו מעודכנים !
dor hacharon הפרוייקט של הדור האחרון -  דף השראה להולכים בדרך הרוחנית 

עצה יומית בSMS בחינם

הכנס את מספר הטלפון שלך וקבל מסרון רוחני יומי 3 עד 5 פעמים בשבוע

אנא הכנס את מספר הטלפון שלך

מבקרים באתר

היום641