רוחניות חילונית - רוחניות עכשווית

"חילוני", מוסבר בכתבי היהדות, היא מילה שמקורה מזמן עבודת הקודש שנעשתה בזמן יום הכיפורים, על ידי הכוהנים. שבערב זה, היו הכוהנים נכנסים אל קודש הקודשים ושם, מבקשים מחילה בעבור כל אחד ואחת מאנשי העם. לעומת זאת העם, על אף היותו קדוש ועליון ובעל השגות רוחניות מופלאות, נחשב היה כ"חילון", לעומת הקדושה שבמעמד הערב הזה שבבית המקדש. שבכך, מודגשים הכוהנים כקדושים בעליונותם ובתפקידם, על פני כולם.

עם זאת, בימינו אנו, יש כידוע בלבול רב בין מושגים רבים ושונים וביניהם זה. ומה עוד, שלא פעם ממשיך בלבול זה של אי הבנת המושגים, להוליכנו שולל ולא להבדיל גם בין שאלת היותנו כופרים, או חילונים. שהרי חילוני, לפחות עד לא מזמן על פי מושגי ימינו אלו, הוא כבר אינו מי שלא מאמין באלוקים, אלא זהו מי שאינו הופך בחזותו ובמנהגיו ל"דתי" ולכן נקרא "חילוני" (חילוני, הוא מי שאינו דתי). ועם כל זאת, כפי שאנו רואים, בעיקר בדורנו זה, כבר לא מעט חילונים הנם בעצם כופרים, אשר רק מגדירים עצמם כחילונים, אך ככל הנראה המדובר בהמשך ירידת הדורות וההגעה לעת של כפירה ואי ההבנה שלה. שאדם, כבר אינו רואה עצמו כיהודי, הבוחר בדרך חילונית או דתית, אלא מתוך בלבול כאמור, לא פעם ולא מעט, הולכים בשביל של לכפור מבלי לראות זאת, בעצמם. 

וכמובן, בבואנו לעסוק במושגים כגון רוחניות ואמונה, הרי שיותר ויותר נוטים לבלבל ולערב הגדרות של דברים, מבלי להבין בכלל בעצמם כיצד הם מבולבלים שכן, כשעוסקים במושג "רוחניות", הרי שבהכרח עוסקים ב"יהדות" או בעצם ב"רוחניות יהודית" כי בלי יהדות אין רוחניות. היינו, שאין דבר כזה "רוחניות חילונית", אלא רק תעתוע שאולי קשור ב"עצות", ב"אנרגיות" ו"דרכים", שעדיין נטולי כל קשר לרוח, אלא הם כולם בגוף, בחומר וברמת העולם שכאן. ולעומת זאת, בעיסוק האמתי במילה זו, אין מנוס מלקשור אותה ליהדות, לקבלה, לאינספור כתבים עצומים של חכמינו, שחכמת הגויים אינה מגיעה כמובן לקצה קרסוליהם של קודמינו כאן. ובכל זאת, עדיין עם כל הכפירה שבדורנו זה, עם כל הבלבול, הרדידות והשטחיות של מני "רוחניקי" הארץ והעולם, עדיין החיפוש החצוני והפנימי אחר האושר והטוב, רק גוברים. לא מעט הולכים ותרים אחר תשובה אמתית ומחפשים לדעת את המשמעות לחיים האלו, שמעבר להמצאות שונות ומשונות של סלוגנים, שאנו נתקלים בהם חדשות לבקרים כהבטחה לדבר הבא. שכן. הדבר הבא כבר כאן והוא כולל בו את הכל. גם את החילונים, שמחפשים את מה ש"הדת לא יכלה לתת להם" כביכול. כלומר, שדבר זה, שמצד אחד הוא ישן, אך תמיד מתחדש ולכן נחשב כחדש, הם החסידות והקבלה, הפותחים בפני החילונים את פנימיות העניינים המופלאים, המסתתרים מאחורי דברי הדת היבשה, לכאורה.

לימוד פנימיות היהדות, היא הדרך הנקראת חילוניות רוחניות, או רוחניות חילונית, לחפצים לשחק במושגים אך עדיין רוצים לעשות בהם סדר בכדי לפחות להרוויח זמן. שכן, ככל הנראה, בדרך זו של לימוד של לא מעט שבדורנו זו הולכים בה, לא נדרש האדם "לחזור בתשובה" או לעשות דבר וחצי דבר בכדי להבין את המערכת, שמניעה את העולם ואותנו כאן. מערכת, שמכונה "רוחנית" כי היא עוסקת בסיבות ובשורשים, שהניעו הנה אותנו לתצאות חיינו, כענפים היוצאים מזרע שבאדמה נטמן. ולכן, מהכרותנו את המערכת הזו, הרוחנית, כיהודים המאמינים ומבינים באופן נאור את הדברים, נוכל לדעת כיצד להתפתח ולהתקדם הלאה בחיינו וכל זאת כאשר המדובר ברמת הפנימיות של הנפש, הוזעקת למשמעות בעולם. לתשובה אחר שאלה פנימית, אחר מילוי לחסרון, המכאיב למי שכבר בתוכו זקוק לתשובות אמיתיות ולא להמצאות של "הענקת משמעות", שהן כולן פסיכולוגיה ולא רוחניות או קדושה. זאת אומרת, למי שזקוק ללימוד זה של הקבלה  והפנימיות, אם כחילוני ואם כאדם שכבר מרגיש שהוא מאמין, אך רוצה לדעת מה מסתתר אי שם מתחת לכל הקיים

מועדי, זמני וחגי ישראל

חודש טבת

cislev

חודש טבת עפ"י המקורות - טבת, המכיל 29 יום, הוא החודש הרביעי בשנה, כשמתחילים לספור את החודשים מראש השנה החל בתשרי - והוא החודש העשירי כשמונים את חודשי השנה מראש השנה ליהודים, החל בניסן. חודש טבת, בדומה לשאר חודשי השנה, גם שמו מגלות בבל, מהשפה האכדית, שבה הוא היה מכונה "טביתו". פירוש השם טביתו, הוא דבר מה ששוקעים בו. שהרי, לאחר תחילת הגשמים ובוא החורף, נוצר מצב של שקיעה, של בוציות - ומכאן שמו. עם זאת, כיוון שמזל החודש הוא גדי, הדבר בא לסמל את קלילות התנועה שבו כפי שגדי יכול ללכת בבוץ ולאו דווקא שחודש זה מסמל שקיעה כלשהי חס ושלום...קרא עוד

עשרה בטבת - הסיבה לצום עפ"י חכמת הנסתר
כל חגי ישראל

פרשת השבוע - זה עליך

"וארא" - פרשת שבוע על פי הקבלה

שם, כלומר, היכולת להעניק כינוי למצב או להרגשה, היא יכולת של המין הנקרא בחכמת הקבלה "מדבר", שהוא גבוה מעל דומם צומח וחי. ה"מדבר", הוא זה שהשיג רוחניות ונחשב לאדם שלם, אשר מתאר את הרגשותיו, את תחושותיו, רצונותיו וכדומה בשמות, ממש כמו שאנו יכולים להסביר עד כמה טוב לנו או רע לנו, עד כמה אנו אוהבים, שונאים וכו. וגילוי זה, של הרגשת הרוחניות באדם, הוא גילוי של קשר אל שמות הבורא מפני שברוחניות, אנו עדים לשליטת הבורא על המציאות. ובהתאם לכך, כל המתרחש במציאות מושלך על האל בעצמו ומתאר את יחסנו לבריאתו, כיחסנו אליו. בדומה לכך, הגדרות המושגים "צדיק" ו"רשע", הם עדות להרגשתו של האדם בלבו, בלי קשר לטענת פיו, את החיים. היינו שמי שחש ברע, הוא מי שמרשיע את מי שברא אותם וההפך. מי שחש בטוב, הרי שהוא מצדיק את החיים, את המציאות, את הבריאה ולכן, הוא נחשב במדרגת צדיק שכן הוא אומר שהבורא הוא טוב, מעצם תחושתו בטוב. עם זאת, צדיק או רשע, נקרא גם לפי עבודת האדם, כלומר, שעל אף שהאדם חש ברע ולכן אולי נקרא רשע,...קרא עוד

כל פרשות השבוע

 

הספריה שלנו ומאמרים

כאן תוכלו להכנס ולעיין בספרי מקור ובספרי המקובלים, כגון התנ"ך, תהילים, תלמוד עשר הספירות ועוד ... 
Button2

 

כאן תוכל להכנס ולקרוא מאמרים בנושאים שונים 
button

ארכיון

archiveהכנסו לארכיון שיעורים וצפו בשיעור ראשון בקורס "שער לרוחניות"

 

 

archibeButton

FACEBOOK

like1 קבוצת משמעות החיים בפייסבוק - עשו לייק והשארו מעודכנים !
dor hacharon הפרוייקט של הדור האחרון -  דף השראה להולכים בדרך הרוחנית 

עצה יומית בSMS בחינם

הכנס את מספר הטלפון שלך וקבל מסרון רוחני יומי 3 עד 5 פעמים בשבוע

אנא הכנס את מספר הטלפון שלך

מבקרים באתר

היום772